קיים קשר בין תזמון ארוחת ערב ושינה ובין הסיכון לסרטן שד וסרטן הערמונית ( International Journal of Cancer)

באדיבות האגודה למלחמה בסרטן

חוקרים מספרד ואוסטריה בדקו את הקשר בין זמני אכילה, תוך התחשבות בשינה, סגנון חיים וכרונוטייפ (סיווג אנשים בהתאם לשעון הביולוגי טיפוסי בוקר או ערב) ובין הסיכון לתחלואה בסרטן הערמונית וסרטן השד. מחקרים שונים כבר הראו כי קיים קשר בין דפוסי שינה ואכילה שאינם קבועים ובין מחלות כרוניות  שונות, כגון סרטן, מחלות לב וכלי דם, סוכרת והשמנת יתר. במחקר השתתפו גברים ונשים תושבי ספרד בגיל 85-20, שחולקו לשתי קבוצות: בקבוצת המחקר 1,205 נבדקים שחלו בסרטן השד ו-621 נבדקים שחלו בסרטן הערמונית, ובקבוצת הביקורת 2,921 אנשים בריאים. אף אחד מהנבדקים בשתי הקבוצות לא עבד במשמרות לילה. כל הנבדקים מסרו מידע מלא באמצעות ראיונות ושאלונים על אודות זמני ערות ושינה והרגלי אכילה, וכן נתונים דמוגרפיים שונים. כמו כן, נבדקה גם רמת היצמדות לסגנון חיים המפחית תחלואה בסרטן (על פי שש המלצות של ארגוני סרטן בינלאומיים:WCRF/AICR : אחוז נמוך של שומן גוף; הקפדה על פעילות גופנית; הפחתת צריכה של משקאות ומזונות משמינים; צריכה מוגברת של מזון צמחי; צריכה מופחתת של מזון מהחי, צריכה מופחתת של אלכוהול). הנתונים שוקללו ועברו עיבודים סטטיסטיים. על פי התוצאות, נבדקים אשר הלכו לישון שעתיים אחרי ארוחת הערב נמצאו בסיכון נמוך ב-26% לחלות בסרטן הערמונית ו-16% סיכון מופחת לסרטן השד,  בהשוואה לאלו שהלכו לישון מיד אחרי ארוחת הערב. תוצאות דומות נצפו גם בקרב נבדקים אשר אכלו ארוחת ערב מוקדמת (לפני 21:00) לעומת נבדקים אשר אכלו ארוחת ערב מאוחרת (אחרי 22:00).

הממצאים מראים כי הקפדה על מרווח זמן גדול יותר בין הארוחות, הייתה מובהקת יותר בקרב נבדקים אשר מילאו אחר ההמלצות של הארגונים הבינלאומיים לאורח חיים המפחית סיכון לסרטן ובקרב טיפוסי בוקר. החוקרים מציינים כי מחקר זה ממחיש את החשיבות של פקטור השעון הביולוגי במחקרים בתחום תזונה וסרטן, ותרומתם האפשרית להמלצות למניעת סרטן.

המחקר פורסם במהדורה המקוונת של כתב העת International Journal of Cancer, ביוני 2018, ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן. 

לתקציר המחקר באנגלית לחצו כאן.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

אלקטרופורציה בלתי הפיכה בתדירות גבוהה לעומת כריתה טרנסורטרלית של הערמונית עבור היפרפלזיה שפירה של הערמונית (GIANT): ניסוי שלב 3, אקראי, כפול סמיות, במרכז יחיד, ללא נחיתות

אלקטרופורציה בלתי הפיכה בתדירות גבוהה לעומת כריתה טרנסורטרלית של הערמונית עבור היפרפלזיה שפירה של הערמונית (GIANT): ניסוי שלב 3, אקראי, כפול סמיות, במרכז יחיד, ללא נחיתות

מקור: ScienceDirect
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|21/08/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות את היעילות ואת הבטיחות של H-FIRE לעומת TURP בגברים עם BPH ועם הפרעות השתנה

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן