במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Rheumatology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי טיפול באלופורינול (אלוריל) במהלך תקופה ממוצעת של 3.4 שנים לווה בשיפור משמעותי בתפקוד הכלייתי בגברים עם היפראוריצמיה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של אלופורינול על תפקוד כלייתי בגברים יוצאי צבא עם היפראוריצמיה. הם השלימו מחקר רטרוספקטיבי שהתבסס על נתוני תרופות, בדיקות רפואיות ובדיקות מעבדה של יוצאי צבא שנכלולו במערכת Veterans Administration New York Harbor Healthcare System.
החוקרים התמקדו ב-50 חולים עם היפראוריצמיה, שהוגדרה בנוכחות חומצה אורית של מעל 7 מ”ג/ד”ל, החלו לאחרונה טיפול באלופורינול מכל-סיבה, עם עדות להיענות לטיפול, והתאימו להם מטופלים דומים בגיל, מין, מוצא אתני וקצב פינוי גלומרולארי משוער. המטופלים בקבוצת המקרים היו במעקב מאוקטובר 2000 ועד נובמבר 2006, בשלב זה חל שינוי בשיטת המעבדה ולכן לא ניתן היה להמשיך בהשוואות נוספות.
בממוצע, בחולים שטופלו באלופורינול במינון ממוצע של 221 מ”ג/יום תועד קצב פינוי גלומרולארי משוער גבוה ב-11.9 מ”ג/דקה, בהשוואה לקבוצת הביקורת. החוקרים מצאו כי השפעת הטיפול הייתה תלויה בקצב פינוי גלומרולארי התחלתי, עם הבדל גדול יותר עם קצב פינוי גלומרולארי משוער התחלתי שהיה גבוה יותר.
בקבוצת המטופלים באלופורינול ריכוז קריאטינין הסופי היה נמוך ב-0.1 מ”ג/ד”ל, בהשוואה לקבוצת הביקורת, לאחר תקנון לריכוז קריאטינין התחלתי וגיל המטופלים. משך המעקב הממוצע עמד על 3.4 שנים ובמהלך המעקב תועדו חמישה אירועים חריגים קלים בקבוצת המקרים.
החוקרים כותבים כי לאור ממצאי המחקר, על רופאים לשקול את התועלת האפשרית של אלופורינול בטיפול בחולים עם היפראוריצמיה.
J Clin Rheumatol. 2017;23(1):1-5
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!