ירידה במשקל בגיל מבוגר עשויה לנבא ליקוי קוגניטיבי קל בעתיד (JAMA Neurol)

מנתונים חדשים, שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology, עולה כי עליה בקצב ירידה במשקל במהלך עשרות שנים בין גיל העמידה ועד גיל מתקדם, מסייעת בזיהוי מטופלים בסיכון מוגבר לליקוי קוגניטיבי קל.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים מצאו קשר בין ירידה במשקל ובין דמנציה, אך כעת הם ביקשו לבחון אם קיים קשר עם ליקוי קוגניטיבי קל. מטרתם הייתה לבחון את הקשר בין שינוי במשקל ומדד מסת הגוף ובין הסיכון לליקוי קוגניטיבי קל.

מדובר במחקר מבוסס-אוכלוסיה, פרוספקטיבי, שכלל משתתפים בגילאי 70 שנים ומעלה, ממחקר Mayo Clinic Study of Aging, שהחל ב-1 באוקטובר, 2004. החוקרים אספו את נתוני משקל וגובה מקסימאליים בגיל העמידה (גילאי 40-65 שנים) על-בסיס הרשומות הרפואיות.

המשתתפים השלימו הערכה קוגניטיבית וסווגו לבעלי תפקוד קוגניטיבי תקין, ליקוי קוגניטיבי קל, או דמנציה בתחילת המחקר ובהערכות חוזרות במרווחים של 15 חודשים. החוקרים בחנו את הקשר בין קצב השינוי במשקל ובמדד מסת הגוף ובין הסיכון לליקוי קוגניטיבי קל.

במהלך מעקב ממוצע של 4.4 שנים, 524 מבין 1,895 משתתפים בעלי תפקוד קוגניטיבי תקין פיתחו ליקוי קוגניטיבי קל (50.3% היו גברים, גיל ממוצע של 78.5 שנים). קצב השינוי הממוצע במשקל הגוף בכל עשור מגיל העמידה ועד תחילת המחקר היה גדול יותר בקרב משתתפים שפיתחו ליקוי קוגניטיבי קל, בהשוואה לאלו בהם התפקוד הקוגניטיבי נותר תקין (2.0- לעומת 1.2- קילוגרמים). ירידה גדולה יותר במשקל הגוף לכל עשור לוותה בסיכון מוגבר להיארעות ליקוי קוגניטיבי קל (יחס סיכון של 1.04), לאחר תקנון למין, רמת השכלה ואלל APOE ε4.

ירידה במשקל של 5 ק”ג בעשור הקבילה לעליה של 24% בסיכון לליקוי קוגניטיבי קל. ירידה גדולה יותר במדד מסת הגוף לכל עשור נקשרה עם סיכון מוגבר לליקוי קוגניטיבי קל (יחס סיכון של 1.08).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מממצאים אלו עולה כי עליה בקצב הירידה במשקל הגוף בכל עשור מגילאי 40-65 שנים עד גיל מתקדם הינה סמן אפשרי לליקוי קוגניטיבי קל ועשויה לסייע בזיהוי מטופלים בסיכון מוגבר לליקוי קוגניטיבי.

JAMA Neurol. Published online February 1, 2016

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן