האם נערכו טעויות במחקר להערכת הסיכון לממאירויות עקב חשיפה לטלפונים סלולאריים?

במאמר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of the National Cancer Institute, דיווחו חוקרים כי אין סיכון מוגבר לגידולים מוחיים בקרב ילדים ומתבגרים הנושאים מכשירי טלפון ניידים, עם זאת, מספר מומחים בתחום מפריכים כעת את הממצאים הללו.

המומחים טוענים כי במקום הוכחה כי אין סיכון לגידולים מוחיים, מתוצאות המחקר למעשה עולה כי עולה חשש מפני סיכון מוגבר למחלות ממאירות של המוח.

המומחים מסבירים כי שגיאות אלו זוהו במהלך תהליך סיקור-עמיתים וע”י העיתון, מאחר שחלק התוצאות והמסקנות של המאמר סותרות את התוצאות שפורסמו בפועל.

מספר חברות טלפונים סלולאריים סיפקו מימון למחקר, וידוע כי חלק מהחוקרים קשורים לתעשייה.

לדברי המומחים, המחר אינו עומד באיכות המקובלת בכתב העת Journal of the National Cancer Institute ונראה כי מיהרו מדי להדפיסו בעיתון.

מדובר במחקר הידוע בשם CEFALO, מחקר בינלאומי, מקרה-ביקורת, שבחן את הקשר בין שימוש בטלפונים ניידים ובין הסיכון להתפתחות גידולי מוח בילדים ומתבגרים. המשתתפים היו בגילאי 7-19 שנים ואובחנו עם גידולי מוח בין 2004 עד 2008.

החוקרים ערכו ראיונות פנים אל פנים עם 352 חולים בקבוצת המקרים, 646 ביקורות והוריהם.

החוקרים סיכמו כי ניתוח הנתונים המרכזי לא הצביע על עליה מובהקת סטטיסטית בסיכון לגידולי מוח בילדים בעקבות שימוש במכשירי טלפון ניידים. הם מוסיפים כי אין קשר חשיפה-תגובה עקבי.

עם זאת, כעת המומחים שלא לקחו חלק במחקר טוענים כי לא היה צפוי למצוא קשר בין שימוש בטלפונים ניידים ובין גידולים מוחיים בילדים קטנים, מאחר שגידולי מוח מתפתחים 10 שנים ומעלה. ילדים קטנים לא הספיקו להיחשף לתקופה כה ארוכה. יתרה מזאת, בשנתיים האחרונות חלה עליה של פי ארבע בשימוש בטלפונים ניידים, והמחקר אינו יכול לקחת זאת בחשבון.

המומחים מדגישים גם כי מעבר לגידולים מוחיים, מחקרים אחרים קשרו בין טלפונים ניידים ובין סכנות בריאותיות חמורות בילדים, כולל הפרעות למידה, אוטיזם, השפעה על התנהגות, הפרעות שינה, הפרעות קשב ומגוון הפרעות בהתפתחות מערכת העצבים המרכזית.

מומחים נוספים שיוצאים כנגד המחקר טוענים כי מדובר בדוגמה נוספת להטיה בדיווח . התוצאות למעשה מאשרות סיכון מוגבר לגידולים בילדים, אך מפחיתים בערך הממצאים. החוקרים דוחים כל עדות או עדות קודמת לסיכון ונזק, ומציגים בתקשורת כאילו מדובר בעדויות שאינן חד-משמעיות או שאין כל עדויות תומכות.

לטענת המומחים, בתת-קבוצה של משתתפים עם רישומים זמינים אודות חשיפה לטלפונים ניידים, תועדה עליה של למעלה מפי שתיים בסיכון. למרות שהחוקרים התייחסו לנושא, הם זנחו אותו בטענה כי התבסס על תת-קבוצה של נתונים.

יתרה מזאת, המתנגדים טוענים כי תקופת המעקב הייתה קצרה מכדי לצפות לעליה רבה בסיכון לגידולים מוחיים. רק 13% מהמדגם השתמשו בטלפונים ניידים במשך למעלה מחמש שנים, כאשר לגידולים מוחיים דרושים כעשר שנים להתפתחות.

בעיה נוספת הינה גודל המדגם שהיה קטן מדי והגביל את היכולת לזהות קשר בין שימוש בטלפונים ניידים ובין גידולים מוחיים. המחקר נועד לכלול 550 מקרים אך כלל בסופו של דבר 356 מקרים. רק 13% מהמשתתפים השתמשו בטלפונים ניידים למעלה מ-144 שעות במהלך חייהם. הילד הממוצע בארצות הברית מגיע לסיכום זה בתוך פחות משנה, לכן המחקר אינו מאוד ישים בילדים ומתבגרים בארצות הברית.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן