חשיבות בדיקת אולטרה-סאונד בתינוקות עם זיהום ראשון בדרכי השתן (J Urol)

במאמר חדש משבדיה, שתוצאותיו פורסמו במהדורת מאי של Journal of Urology כותבים חוקרים כי בדיקת אולטרה-סאונד עשויה לסייע בבירור של תינוקות עם זיהום ראשון בדרכי השתן.

לדברי החוקרים, הדרך ההולמת ביותר להערכת תינוקות עם זיהום ראשון בדרכי השתן בדיקת אולטרה-סאונד, או VCUG (Voiding Cystourethrograpy), או מיפוי DMSA (Dimercaptosuccinic Acid), או שילוב כלשהו של השניים היה שנוי במחלוקת.

בכדי לבחון את מקומה של בדיקת אולטרה-סאונד, החוקרים אספו את הנתונים אודות תוצאות הסריקות שנערכו ב-290 ילדים (161 זכרים) עם זיהום ראשון בדרכי השתן. ביחד עם בדיקת אולטרה-סאונד, התינוקות עברו מיפוי DMSA במהלך ההערכה הראשונית, וכן בדיקת VCUG לאחר חודשיים.

ב-120 תינוקות (41%) זוהו 183 ממצאים אבנורמליים בבדיקת אולטרה-סאונד, כולל אבנורמליות מבנית חשובה ב-21 בנים ו-19 בנות.

בדיקת אולטרה-סאונד הובילה לאבחון VUR (Vesicoureteral Reflux) בדרגה III–V ב-17 מבין 27 ילדים, אך רק ב-5 מבין 13 ילדים עם ריפלוקס בדרגה III. בסה”כ, רגישות בדיקת אולטרה-סאונד עמדה על 63%, עם סגוליות של 61% לזיהוי VUR.

החוקרים מצאו קשר מובהק בין אבנורמליות בבדיקת אולטרה-סאונד ובין נוכחות וחומרת אבנורמליות במיפוי DMSA, עם רגישות בדיקת אולטרה-סאונד של 48% וסגוליות של 66% בזיהוי אבנורמליות במיפוי DMSA.

אורך הכליה הארוכה בבדיקת אולטרה-סאונד היה קשור בקשר ישיר לנוכחות מדדי דלקת, דוגמת חום גוף ורמות CRP, ולנוכחות אבנורמליות במיפוי DMSA. לדוגמא, בתינוקות עם אורך הכליה הארוכה בטווח הייחוס, ב-22% זוהו ממצאים במיפוי DMSA, זאת בהשוואה ל-67% מהתינוקות בהם אורך הכליה הארוכה ביותר עמד על מעל שתי סטיות תקן מעל הנורמה.

מחוץ למדגם המחקר, 28 תינוקות נוספים אובחנו עם הרחבה בבדיקת אולטרה-סאונד טרום-לידתית (15 תינוקות) ולאחר הלידה (13 תינוקות).

מאחר שמדובר בבדיקה לא-פולשנית, בדיקת אולטרה-סאונד הינה חלופה אטרקטיבית או משלימה למיפוי DMSA כקו-ראשון של בדיקות הדמיה בתינוקות עם זיהום בדרכי שתן, בעיקר בהעדר בדיקת אולטרה-סאונד טרום-לידתית, במהלך השלבים הסופיים של ההיריון.

J Urol 2010;183:1984-1988

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

אלקטרופורציה בלתי הפיכה בתדירות גבוהה לעומת כריתה טרנסורטרלית של הערמונית עבור היפרפלזיה שפירה של הערמונית (GIANT): ניסוי שלב 3, אקראי, כפול סמיות, במרכז יחיד, ללא נחיתות

אלקטרופורציה בלתי הפיכה בתדירות גבוהה לעומת כריתה טרנסורטרלית של הערמונית עבור היפרפלזיה שפירה של הערמונית (GIANT): ניסוי שלב 3, אקראי, כפול סמיות, במרכז יחיד, ללא נחיתות

מקור: ScienceDirect
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|21/08/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות את היעילות ואת הבטיחות של H-FIRE לעומת TURP בגברים עם BPH ועם הפרעות השתנה

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן