טיפול קרינתי כנגד סרטן ערמונית עשוי להקשות בהמשך על זיהוי סרטן שלפוחית השתן, וכך להוביל לעיכוב באבחנת הממאירות, עם התפתחות מחלה מתקדמת יותר בעת האבחון.
לדברי החוקרים, חלק מהאורולוגים והרדיולוגים אינם קושרים בין המטוריה לאחר טיפול קרינתי ובין אפשרות לסרטן שלפוחית השתן. מאחר שקיימות סיבות רבות להמטוריה (דוגמת Radiation Cystitis), ניתן לעיתים לפספס את האבחנה.
החוקרים סקרו את הנתונים אודות 144 גברים שפיתחו סרטן שלפוחית שתן, לאחר טיפול כנגד סרטן ערמונית. 83 גברים טופלו בברכיתרפיה, הקרנות חיצונית (EBRT External Beam Radiation Therapy), או שניהם, כטיפול העיקרי. ביתר 61 החולים הטיפול כלל ADT (Androgen Deprivation Therapy), כריתה רדיקאלית של הערמונית, ו/או מעקב.
לרוע המזל, כעדות לחסרונות של מחקר רטרוספקטיבי, החוקרים לא הצליחו לאסוף מידע בנוגע להמטוריה בקרב המשתתפים במחקר.
בקבוצת החולים שטופלו בהקרנות, חציון הזמן בין אבחנת סרטן ערמונית ואבחנת סרטן שלפוחית שתן עמד על 59 חודשים. ביתר 61 הגברים, חציון מרווח הזמן בין שתי האבחנות עמד על 24 חודשים (p=0.007).
כמו כן, 92% מהחולים בקבוצת הטיפול הקרינתי אובחנו עם גידול בדרגה גבוהה וב-70% אובחנה מחלה הפולשת לשרירי, זאת בהשוואה לשיעורים מקבילים של 77% ו-43%, בהתאמה, בקבוצת החולים שלא קיבלו טיפול קרינתי (p=0.016).
בקבוצת הטיפול הקרינתי תועדו בנוסף שיעורים נמוכים יותר של הישרדות ספציפית לממאירות.
החוקרים מציינים כי דרגת הגידול המתקדמת ושיעורי ההישרדות הנמוכים בקרב חולים לאחר טיפול קרינתי, הובילו ככל הנראה לעיכוב באבחנה של סרטן שלפוחית השתן.
כמו כן, החוקרים משערים כי ייתכן וגברים שאינם מקבלים טיפול קרינתי, נותרו עקב כך תחת מעקב הדוק יותר, ולכן היה סיכוי גדול יותר לאבחן את הממאירות השנייה. הם מציינים כי מחקרים קודמים קשרו בין הקרנות ובין ממאירות, אך קיימת מחלוקת אם טיפול קרינתי כנגד סרטן ערמונית מוביל לסיכון מוגבר לסרטן ערמונית.
החוקרים ממליצים לערוך בדיקות נוספות, בעיקר ציסטוסקופיה אבחנתית, בכל החולים עם סימנים או תסמינים של סרטן שלפוחית השתן.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!