התכשיר Ustekinumab עשוי לשפר תפקוד מיני בחולי פסוריאזיס (מתוך כנס American Academy of Dermatology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-68 של ה-American Academy of Dermatology (AAD) עולה כי השימוש בתכשיר Ustekinumab עשוי לשפר את איכות החיים ואת הפגיעה בתפקוד המיני בקרב חולים עם פסוריאזיס בינונית עד קשה.

החוקרים, אשר ביצעו ניתוח חדש לנתוני מחקר ה-Pheonix 1 ו-Pheonix 2, מסבירים כי ביקשו במחקרם זה לבחון שמא ההפרעות בתפקוד המיני הנלוות לעיתים למחלת הפסוריאזיס קשורות בחומרת המחלה, ואם חל שיפור בהן לצד השיפור במצב העור בעקבות טיפול בתכשיר Ustekinumab.

לדברי החוקרים, פגיעה בתפקוד המיני הינה שכיחה מאוד באוכלוסיית חולים זו, והינה חמורה יותר ככל שחמורה מחלת הפסוריאזיס. הם טוענים כי כעת יתכן וישנה בשורה לחולים אלו ביחס לטיפול אשר עשוי יהיה להביא לשיפור בפגיעה זו.

במחקר נכללו 1,996 חולים (מהם 69% גברים, גיל ממוצע 46 שנים) הסובלים מפסוריאזיס בחומרה בינונית עד קשה (שטח פני הגוף המעורב, 26%; הציון הממוצע במדד Psoriasis Area and Severity Index, 20), אשר הוקצו אקראית במסגרת מחקרי Pheonix 1,2 לקבל טיפול בתכשיר Ustekinumab במינון 45 מ”ג או 90 מ”ג (כך ב-1,334 חולים) בשבועות 0 ו-4, ומדי 12 שבועות לאחר מכן, או לחילופין תרופת דמה (662 חולים) בשבועות 0 ו-4. בהמשך, החולים שטופלו בתחילה בתרופת דמה עברו לקבוצת המחקר בשבוע 12 למעקב והחלו לקבל אחד משני המינונים האמורים של Ustekinumab.

במחקרי ה-Pheonix, העריכו החוקרים את חומרת הפסוריאזיס באמצעות מדד ה-PASI ואת איכות החיים של הנבדקים על פי ה-Dermatology Life Quality Index (DLQI). זה האחרון כולל שאלה המתייחסת לבעיות בתפקוד המיני, והתשובות לשאלה זו שימשו את החוקרים כעת לצורך ניתוח הנתונים.

החוקרים מדווחים כי ציון מדד ה-DLQI הממוצע היה 12.0 בתחילת המעקב, ממצא המצביע על השפעה שלילית ניכרת על חיי החולים. בנוסף, פגיעה בתפקוד המיני דווחה בקרב 22.6% מהחולים, שיעור המעיד לדבריהם על קשר משמעותי לחומרת הפסוריאזיס.

באשר להבדלים בין המינים, מצאו החוקרים כי היו אלה נשים שדיווחו יותר על פגיעה בתפקוד המיני בהשוואה לגברים (27.1% לעומת 20.8%). כך היה גם ביחס לכל קטגוריה של חומרה על פי מדד ה-PASI. לדברי החוקרים, ממצא זה לפיו נשים רבות כל כך סובלות ממצב זה היה מפתיע, מאחר והוא מדווח פעמים רבות בקרב גברים.

בשבוע 12 לטיפול, החולים אשר קיבלו Ustekinumab הראו שיפור רב יותר במדד ה-DLQI מאשר אלו בקבוצת תרופת הדמה (-9.13 לעומת -0.53, בהתאמה; p < 0.001), עם שיעור גבוה יותר מהם אשר השיגו שיפור משמעותי של חמש נקודות ומעלה (74.7% עבור מינון ה-90 מ”ג, ו-69% עבור מינון ה-45 מ”ג, וזאת לעומת 20.1% עבור תרופת הדמה).

בנוסף, קבוצת ה-Ustekinumab כולה הראתה ירידה משמעותית בפגיעה בתפקוד המיני (מ-22.4% ל-2.7%), ואילו בקבוצת הביקורת לא נצפה כל שינוי (p < 0.001).

החוקרים מצאו כי החולים שהראו שיפור רב יותר במדד ה-PASI חוו בנוסף ירידה רבה יותר בהפרעות המיניות, עם תבנית דומה של שיפור בתפקוד המיני בשבועות 24 ו-28 לטיפול בקבוצה שטופלה בתחילה בתרופת דמה ועברה לטיפול ב-Ustekinumab.

החוקרים טוענים כי השורה התחתונה של עבודתם זו הינה כי פגיעה בתפקוד המיני הינה תחלואה נלווית שכיחה בחלים אלו וכי הטיפול ב-Ustekinumab נקשר בשיפור משמעותי הן בתפקוד המיני והן באיכות החיים, במקביל לשיפור במחלת העור. בנוסף, השיפורים שנצפו בשבוע 12 נשמרו גם לאחר שישה חודשי טיפול. לדבריהם, תוצאות המחקר הנוכחי היו מספקות ביותר, שכן עבור חולים רבים מחלה זו משפיעה קשות על חייהם, וכאשר משפרים את מחלתם העורית הדבר מלווה גם בשיפור בתפקוד המיני וכן בגישתם הכוללת. על פי תוצאותיהם אלו, הם מוסיפים, יש צורך במחקרים נוספים בתחום אשר יעשו שימוש במדדים מפורטים ומתוקפים של תפקוד מיני.

מומחית בתחום אשר נכחה בכנס ונתבקשה להגיב לפרסום הדברים מציינת כי המדובר במחקר מעניין ביותר מאחר והוא מתייחס לנושא אשר טרם נחקר כיאות, והינו בעל חשיבות שכן כידוע לתפקוד המיני השפעה רבה על איכות חייו של המטופל. לטענתה, תוצאות המחקר עומדות בקנה אחד עם המוכר לה מהעשייה הקלינית.

עם זאת, המומחית מזכירה כי לא הייתה התייחסות במחקר הנוכחי לקיומה או היעדרה של קורלציה בין ההשפעה על התפקוד המיני ובין מיקום נגעי הפסוריאזיס, כגון קפלי הגוף או איזור איברי המין. היא משערת כי נגעים במיקום זה עשויים להיות בעלי השפעה משמעותית הרבה יותר מאשר נגעים הממוקמים על גבי הקרקפת או המרפקים, למשל.

המומחית מסכמת כי המסר העיקרי הינו כי על הקלינאים לזכור שמחלת הפסוריאזיס משפיעה לא רק על העור כי אם על מצבו הכללי של המטופל. באם ניתן לטפל במחלת הפסוריאזיס של החולים, היא מציעה, עשויה להיות לכך השפעה גדולה מכפי שניתן לשער.

מתוך הכנס השנתי ה-68 של ה-American Academy of Dermatology (AAD) שנערך בחודש מרץ 2010 במיאמי, פלורידה.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

אלקטרופורציה בלתי הפיכה בתדירות גבוהה לעומת כריתה טרנסורטרלית של הערמונית עבור היפרפלזיה שפירה של הערמונית (GIANT): ניסוי שלב 3, אקראי, כפול סמיות, במרכז יחיד, ללא נחיתות

אלקטרופורציה בלתי הפיכה בתדירות גבוהה לעומת כריתה טרנסורטרלית של הערמונית עבור היפרפלזיה שפירה של הערמונית (GIANT): ניסוי שלב 3, אקראי, כפול סמיות, במרכז יחיד, ללא נחיתות

מקור: ScienceDirect
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|21/08/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות את היעילות ואת הבטיחות של H-FIRE לעומת TURP בגברים עם BPH ועם הפרעות השתנה

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן