ניטור רמות אשלגן להפחתת הסיכון להיפרקלמיה בחולי סוכרת המטופלים במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון (מתוך J Gen Intern Med,)

סקירה רטרוספקטיבית מאשרת כי ניטור רמות אשלגן בחולי סוכרת, המתחילים בטיפול בתרופות המשפיעות על ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, מפחית משמעותית את הסיכון להיפרקלמיה חמורה; נראה כי התועלת קשורה בהפחתת הסיכון בחולים עם מחלת כליות.

תרופות המעכבות את ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון (חסמי ACE, ARB (Angiotensin Receptor Blocker), אנטגוניסטים לאלדוסטרון) יעילות בהפחתת הסיכון למחלה מאקרווסקולארית בחולי סוכרת, עם זאת, תרופות אלו עלולות לגרום להיפרקלמיה. כתוצאה מכך, ההנחיות הממליצות על מתן תרופות אלו שמות דגש על הצורך בניטור רמות אשלגן: מאחר שמדובר בהמלצה על-בסיס דעה, ללא עדויות תומכות, החוקרים ביקשו להעריך את ההשפעה של ניטור רמות אשלגן על הסיכון להיפרקלמיה בחולים אלו.

החוקרים אספו נתונים משלוש מערכות בריאות בארה”ב, במטרה ליצור מדגם מבוגרים חולי סוכרת, שהחלו בטיפול בתרופות המעכבות את ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, לאחר אבחנה של סוכרת. הם קבעו את משך הטיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, והיקף הניטור אחר רמות אשלגן. התוצאות היו ניטור רמות אשלגן וסיבוכים הקשורים בהיפרקלמיה חמורה.

במהלך תקופת המחקר (2001-2006), 2.4 מיליון חולים היו רשומים בשלוש תוכניות הבריאות; מתוכם, 27,355 ענו על קריטריוני הסקירה. במרבית החולים הללו (19,391, 71%) נערך ניטור רמות אשלגן לפחות פעם אחת. החוקרים זיהו 184 אירועים של היפרקלמיה חמורה (0.7%), עם היארעות כוללת של 10.2 ל-1000 שנות-מטופל. אירועים אלו היו נפוצים יותר עם טיפול ב-Spironolactone (אלדוספירון) מאשר עם חסמי ACE או ARB (96.0 לעומת 8.8 ל-1000 שנות-מטופל). כ-8% מהחולים (2,176) סבלו בנוסף ממחלת כליות כרונית בדרגה 3 או 4; בקבוצה זו, הסיכון להיפרקלמיה היה גבוה יותר משמעותית (66.8 לעומת 5.0 ל-1000 שנות מטופל).

בחולים בהם נערך ניטור רמות אשלגן תועד סיכון נמוך יותר משמעותית לאירועי היפרקלמיה, בהשוואה לאלו בהם לא נערך ניטור דומה (Adjusted Relative Risk = 0.5,  95% CI = 0.37-0.66). הירידה בסיכון זוהתה בעיקר בחולים עם מחלת כליות כרונית, עבורם הסיכון היחסי בקרב אלו בהם נערך ניטור רמות אשלגן, בהשוואה לאלו בהם לא נערך ניטור דומה, עמד על 0.29 (95% CI = 0.18-0.46). באלו ללא מחלת כליות כרונית, ההבדל היה חסר מובהקת סטטיסטית (RR = 0.99,  95% CI = 0.58-1.71).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי בחולים עם סוכרת ומחלת כליות כרונית, המקבלים טיפול בתרופות המעכבות את ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון,  ניטור רמות אשלגן מלווה בסיכון נמוך משמעותית להיפרקלמיה משמעותית. הם מציינים כי תוצאות המחקר תומכות בהנחיות הנוכחיות.

J Gen Intern Med, published early online 20 January 2010

לידיעה ב-NELM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

אלקטרופורציה בלתי הפיכה בתדירות גבוהה לעומת כריתה טרנסורטרלית של הערמונית עבור היפרפלזיה שפירה של הערמונית (GIANT): ניסוי שלב 3, אקראי, כפול סמיות, במרכז יחיד, ללא נחיתות

אלקטרופורציה בלתי הפיכה בתדירות גבוהה לעומת כריתה טרנסורטרלית של הערמונית עבור היפרפלזיה שפירה של הערמונית (GIANT): ניסוי שלב 3, אקראי, כפול סמיות, במרכז יחיד, ללא נחיתות

מקור: ScienceDirect
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|21/08/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות את היעילות ואת הבטיחות של H-FIRE לעומת TURP בגברים עם BPH ועם הפרעות השתנה

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן