האם יש עדיפות ל- Doxercalciferol על Calciferol בטיפול בחולים עם מחלת כליות ורמות PTH מוגברות? (מתוך Clinical Journal of the American Society of Nephrology)

ממחקר חדש עולה כי Doxercalciferol  עשוי להביא לירידה משמעותית ברמות PTH (Parathyroid Hormone) בחולים עם מחלת כליות כרונית. עם זאת, בסיכומו של דבר, החוקרים לא מצאו הבדלים מובהקים בין Doxercalciferol  ובין Cholecalciferol בהפחתת רמות PTH בחולים עם מחלת כליות.

החוקרים מסבירים כי לפי ההנחיות המעודכנות, בחולים עם מחלת כליות כרונית בדרגה 3 או 4 יש לערוך בדיקות להערכת חסר וויטמין D, ובמקרים חיוביים יש לטפל ב-Calciferol. עם זאת, עדיין אין מחקרים פרוספקטיביים להערכת גישה זו, בהשוואה למתן סטרולים פעילים של וויטמין D, דוגמת Calcitriol, Doxercalciferol , או Paricalcitol.

במחקר אקראי בן 3 חודשים, בחולים עם חסר וויטמין D ומחלת כליות כרונית בשלב 3 או 4 והיפרפאראתירואידיזם, החוקרים ערכו השוואה בין Cholecalciferol במינון גבוה (4000 IU ביום למשך חודש, ולאחר מכן 2000 IU ביום), ובין Doxercalciferol  (0.5 מיקרוגרם, שתי טבליות ביום).

מבין 55 חולים שחולקו באקראי, 47 נכללו בסקירה (22 מקבוצת Cholecalciferol ו-25 מקבוצת Doxercalciferol ). ההבדל היחיד בתחילת המחקר בין הקבוצות היו ערכי GFR גבוהים יותר בקבוצת Doxercalciferol  (36.4 לעומת 29.6 מ”ל לדקה, p=0.02).

החוקרים תיעדו ירידה של 27% ברמות PTH בקבוצת Doxercalciferol  (p=0.002) וירידה של 10% עם Cholecalciferol (p=0.16). ההבדל בין הקבוצות לא היה מובהק סטטיסטית.

כצפוי, וויטמין D עלו משמעותית בקבוצת Cholecalciferol (מ-14.0 ל-37.2 ננוגרם למ”ל, p<0.001), אך לא תועד שינוי בקבוצת Doxercalciferol  (p<0.001 בין הקבוצות).

בחולים עם מחלת כליות כרונית בדרגה 3 (GFR = 30-59 מ”ל לדקה), רמות PTH ירדו ב-15.9% עם Cholecalciferolו ב-25.1% עם Doxercalciferol  (p<0.5 בין קבוצות הטיפול). בחולים בשלב 4 (GFR = 15-29 מ”ל לדקה), רמות PTH ירדו ב-1.3% בקבוצת Cholecalciferol לעומת 30.3% בקבוצת Doxercalciferol  (p=0.1 בין קבוצות הטיפול).

מניתוח סטטיסטי תוך תקנון לתרופה ולשלב מחלת כליות כרונית, לא תועד הבדל בין הקבוצות באחוז השינוי ברמות PTH (p=0.37). החוקרים לא מצאו הבדל מובהק בין הקבוצות גם בריכוז הסידן בדם או בהפרשת סידן בשתן.

Clin J Am Soc Nephrol 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

אלקטרופורציה בלתי הפיכה בתדירות גבוהה לעומת כריתה טרנסורטרלית של הערמונית עבור היפרפלזיה שפירה של הערמונית (GIANT): ניסוי שלב 3, אקראי, כפול סמיות, במרכז יחיד, ללא נחיתות

אלקטרופורציה בלתי הפיכה בתדירות גבוהה לעומת כריתה טרנסורטרלית של הערמונית עבור היפרפלזיה שפירה של הערמונית (GIANT): ניסוי שלב 3, אקראי, כפול סמיות, במרכז יחיד, ללא נחיתות

מקור: ScienceDirect
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|21/08/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות את היעילות ואת הבטיחות של H-FIRE לעומת TURP בגברים עם BPH ועם הפרעות השתנה

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן