ממחקר פיילוט חדש שפורסם במהדורת ינואר של Gut עולה כי זריקת תאי מיובלסטים עשויה להביא לשיפור בשליטה במתן צואה לאחר טראומה מיילדותית.
לדברי החוקרים, מדגם המחקר כלל 10 נשים, כאשר שנה אחת לאחר הטיפול, כל הנשים דיווחו על שיפור בתסמיניהם, ודירגו את הטיפול כמוצלח מאוד.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול כירורגי בבריחת צואה מלווה לעיתים קרובות בתוצאות מאכזבות, עם שיעור כישלונות המגיע ל-86% לאחר חמש שנים. זריקות פרי-אנאליות של חומרים שונים, בעיקר סיליקון, שימשו לעיתים, עם תוצאות מעורבות.
מאחר וזריקות מיובלסטים ופיברובלסטים לספינקטר השתן עשויות להביא לשיפור בבריחת שתן בעת דחק, החוקרים ביקשו לבחון את הגישה בנשים עם הפרעה בשליטה במתן צואה לאחר לידה. מיובלסטים אוטולוגים מביופסיה של שריר הפקטורליס גודלו בתרבית למשך 39 ימים, בממוצע, ולאחר מכן הוזרקו לספיקנטר האנאלי הפגום, תחת הכוונת אולטרה-סאונד. ההזרקות נערכו תחת הרדמה כללית, ארכו 25 דקות בחולה הראשונה ולאחר מכן 11 דקות עד תום סדרת הטיפולים.
במשך 10 שבועות לפני ההזרקה ו-4 שבועות לאחר ההזרקה, הנשים עקבו אחר פרוטוקול לגירוי חשמלי אנאלי.
ביום לאחר ההזרקות, בכל הנשים תועדו מדדי VAS (Visual Analog Scale) לכאב של 0. 12 חודשים מאוחר יותר, ממוצע מדד Wexner Continence Grading Score ירד משמעותית ב-13.7 יחידות (p<0.001) וממוצע מספר פעילויות המעיים הממוצע היה נמוך ב-0.4 יחידות (p=0.02). החוקרים תיעדו ירידה במספר אירועי בריחת צואה, עם חציון של 8 אירועים בשבוע (p=0.05). איכות החיים הכוללת עלתה ב-30 נקודות לפי מדד Rockwood Fecal Incontinence Quality of Life Scale (p=0.005).
החוקרים מסכמים וכותבים כי במידה והתועלת שזוהתה במחקר תוכח במחקרים מבוקרים, אזי ייתכן כי מדובר בגישה מבטיחה ויחסית לא-פולשנית לטיפול בבעיה קלינית נפוצה ומטרידה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!