דיאטה עתירת חלבון וקצרת טווח עשויה לשנות את ההמודינאמיקה הכלייתית (מתוך American Journal of Clinical Nutrition)

מאת ד”ר בן פודה שקד 

                              

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון דצמבר של ירחון American Journal of Clinical Nutrition עולה כי דיאטה עתירת חלבון אשר משכה שבוע אחד בלבד עשויה לשנות את ההמודינאמיקה הכלייתית ואת ההפרשה הכלייתית בקרב גברים צעירים ובריאים. על פי ממצאיהם אלו, מציעים החוקרים כי יש להקדיש תשומת לב רבה יותר להשפעות השליליות האפשריות של תזונה עתירת חלבון על הכליה.

החוקרים מסבירים כי תזונה עתירת חלבון הינה פופולרית ועשויה להיות יעילה (בירידה במשקל), ואולם במחקרם זה מצאו כי תזונה עתירת חלבון וקצרת טווח הינה בעלת השפעה כלייתית, עם עלייה בתפוקת הפילטרציה. בטווח הארוך, תזונה זו עלולה לדבריהם להשפיע בצורה שלילית על הכליה. עלה בידם להראות מספר שינויים ביוכימיים בדם ובשתן בעקבות תזונה עתירת חלבון אשר עלולים להיות מזיקים בטווח הארוך, לטענתם.

במחקר נכללו 24 מתנדבים גברים צעירים ובריאים, אשר הוקצו אקראית לתזונה עתירת חלבון (2.46 גרם לק”ג ליום) או לחילופין לתזונה עם כמות רגילה של חלבון (1.18 גרם לק”ג ליום) למשך שבעה ימים. בתום פרק זמן נוסף שלאחר התזונה האמורה, הועברו המשתתפים לסוג האחר של התזונה למשך שבעה ימים נוספים. החוקרים מציינים כי הצריכה הקלורית הייתה כמעט זהה בין שתי הקבוצות, וכך היה גם עם היחס של חלבון ממקור צמחי.

החוקרים מדווחים כי קצב הסינון הגלומרולארי (GFR) הממוצע היה גבוה משמעותית בתום התזונה עתירת החלבון (141 מ”ל לדקה) לעומת התזונה עם כמות החלבון הרגילה (125 מ”ל לדקה; p < 0.001). יחס הפילטרציה (Filtration fraction) היה גבוה משמעותית אף הוא בקרב הנבדקים שסיימו דיאטה עתירת חלבון (23% לעומת 28%; p < 0.05). בנוסף, הראו המשתתפים עליות משמעותיות ברמות ה-Blood Urea Nitrogen (BUN) (19 לעומת 14 מ”ג לדציליטר), וכן ברמות החומצה האורית, גלוקגון, אלבומין בשתן והפרשת האוריאה. בהינתן שינויים אלו, החוקרים מסיקים כי יש להתייחס במידה של זהירות לדיאטה עתירת חלבון.

רוצים להביע את דעתכם? בואו להשתתף בדיון בפורום e-med.healthclub

Am J Clin Nutr 2009;90:1509-1516

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

אלקטרופורציה בלתי הפיכה בתדירות גבוהה לעומת כריתה טרנסורטרלית של הערמונית עבור היפרפלזיה שפירה של הערמונית (GIANT): ניסוי שלב 3, אקראי, כפול סמיות, במרכז יחיד, ללא נחיתות

אלקטרופורציה בלתי הפיכה בתדירות גבוהה לעומת כריתה טרנסורטרלית של הערמונית עבור היפרפלזיה שפירה של הערמונית (GIANT): ניסוי שלב 3, אקראי, כפול סמיות, במרכז יחיד, ללא נחיתות

מקור: ScienceDirect
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|21/08/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות את היעילות ואת הבטיחות של H-FIRE לעומת TURP בגברים עם BPH ועם הפרעות השתנה

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן