מבוגרים שהחלימו מסרטן בילדותם עלולים לסבול מסיכון מוגבר למחלות קרדיווסקולאריות (מתוך BMJ)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-8 בדצמבר 2009 ב-BMJ, עולה כי נמצא קשר בין ממאירות בילדות ובין סיכון מוגבר להפרעות לבביות, כולל אי ספיקת לב, אוטם לבבי, מחלת פריקרד או הפרעות מסתמיות. במחקר נמצא כי גורמים אלו מהווים את סיבת המוות הלא-ממאירה המובילה באוכלוסיה זו.

החוקרים כותבים כי ההפרעות הלבביות נצפו גם במשתתפים שטופלו במינונים נמוכים של כימותרפיה מקבוצת האנטראציקלינים, ובמינוני קרינה נמוכים. לאור תוצאות המחקר הם ממליצים להגביר את מודעות הקרדיולוגים לכך שצעירים שסבלו מסרטן בילדותם עלולים לסבול ממחלה לבבית מוקדמת, ומציינים כי רצוי לבצע מעקב צמוד אחר מטופלים אלו.

זהו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 14,358 משתתפים שאובחנו בגיל צעיר מ-21 שנים כסובלים מלויקמיה, סרטן המוח, לימפומה ע”ש הודג’קינס, ממאירות כלייתית, נוירובלסטומה, סרקומה של רקמות רכות, או סרטן של העצמות בשנים 1970-1986, ושרדו לפחות 5 שנים. קבוצת הביקורת כללה 3,899 אחים של משתתפי המחקר.

מתוצאות המחקר עולה כי נמצא קשר מובהק בין ממאירות בילדות ובין אי ספיקת לב (HR 5.9, p<0.001), אוטם לבבי (HR 5.0, p<0.001), מחלת פריקרד (HR 6.3, p<0.001) או הפרעה מסתמית (HR 4.8, p<0.001). החוקרים מציינים כי במשתתפים שטופלו בכימותרפיה מקבוצת האנטראציקלינים במינון של 250 מ”ג/מ2 או יותר, נמצא סיכון גבוה פי 2-5 לאי ספיקת לב, מחלת פריקרד והפרעה מסתמית, בהשוואה למשתתפים שסבלו מסרטן אך לא טופלו בתרופות אלו. כמו כן, חשיפה של הלב לקרינה במינון 1500 cGy או יותר, נקשרה לסיכון כפול לאי ספיקת לב, אוטם לבבי, מחלת פריקרד והפרעה מסתמית, בהשוואה לסיכון של המשתתפים שלא טופלו בקרינה. החוקרים מציינים כי במחקר נמצא סיכון גבוה במיוחד לאוטם לבבי במשתתפים שסבלו מלימפומה ע”ש הודג’קינס (HR 12.2) ונוירובלסטומה (HR 11.1).

במאמר מערכת שפורסם בתגובה, נכתב כי תוצאות המחקר תואמות לתוצאות עבודות קודמות בתחום, שהדגימו סיכון מוגבר לסיבוכים לבביים בחלק מהמבוגרים שהחלימו מסרטן בילדות. כותבי מאמר המערכת מציינים כי בשלב זה לא ברור מהו המעקב המתאים אחר אוכלוסיה זו, ודרושים מחקרים נוספים בנושא.

מומחית מהתחום ציינה כי לאור הסיכון הלבבי המוגבר הכרוך במתן של תרופות כימותרפיות מסוימות, על הקרדיולוגים והאונקולוגים לעבוד בשיתוף פעולה. לאחרונה התפרסם מאמר סקירה בנושא ב- Journal of the National Cancer Institute, המסכם את הרעילות הלבבית האפשרית של מגוון תרופות כימותרפיות, ומדגיש את הצורך בהערכת הסיכון לקרדיווסקולארי לפני מתן הטיפול.

BMJ 2009;339:b4606

BMJ 2009;339:b4691

J Natl Cancer Inst 2009

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

אלקטרופורציה בלתי הפיכה בתדירות גבוהה לעומת כריתה טרנסורטרלית של הערמונית עבור היפרפלזיה שפירה של הערמונית (GIANT): ניסוי שלב 3, אקראי, כפול סמיות, במרכז יחיד, ללא נחיתות

אלקטרופורציה בלתי הפיכה בתדירות גבוהה לעומת כריתה טרנסורטרלית של הערמונית עבור היפרפלזיה שפירה של הערמונית (GIANT): ניסוי שלב 3, אקראי, כפול סמיות, במרכז יחיד, ללא נחיתות

מקור: ScienceDirect
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|21/08/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות את היעילות ואת הבטיחות של H-FIRE לעומת TURP בגברים עם BPH ועם הפרעות השתנה

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן