אם זן של אינפלואנזה, שדומה לזן, שגרם לפנדמיה של אינפלואנזה בשנת 1918, היה מופיע בשנת 2004, צפוי שהוא יכול היה להרוג בערך 62 מיליון אנשים בכל העולם.
הרוב המכריע של מקרי התמותה (96%) היה קורה במדינות עניות, ששם משאבי בריאות נדירים כבר נמתחים על ידי עדיפויות בריאותיות אחרות קיימות, כך עולה ממהדורת דצמבר של The Lancet.
החוקרים השתמשו במידע מרישום תמותה הניתן לכימות, שנאסף במהלך הפנדמיה של 1918-1920 ב-27 מדינות על מנת להעריך תמותה כלל עולמית למקרה, שפנדמיה דומה תקרה היום.
אומדן משוער של שיעורי התמותה בשנים 1918-1920 לאוכלוסיית כלל העולם של 2004 הצביעה על כך, שבין 51 ל-81 מיליון אנשים היו מתים אם פנדמיה דומה הייתה קורת כיום. אם שיעורי תמותה אלה היו מרוכזים בשנה אחת, הדבר היה מעלה את התמותה הכלל עולמית ב-114%.
בלי להתייחס לקטלניות של הווירוס, העול של הפנדמיה הבאה של אינפלואנזה תהיה ממוקדת בצורה מכריעה בעולם המתפתח, כפי שהוצע בפנדמיה של 1918-1920.
במאמר מערכת נלווה נכתב כי אנליזה זו מדגישה את העובדה הנוקשה, שפערי הבריאות בקושי פחותים היום לעומת מה, שהיו בשנת 1918 והתקדמויות רפואיות של ה-90 שנה האחרונות לא עשויים להועיל במדינות מתפתחות, שכאלה בכל מקרה של פנדמיה בעתיד. אז מה ניתן לעשות כדי להקל על פיזור עול המחלה הקשור לעושר בצורה מאוד מדכאת ? גישה לחיסונים, חומרים אנטי ויראלים ואנטיביוטיקה לאוכלוסיות הכי פגיעות היא בבירור חלק מהפתרון.
צעדי בריאות ציבורית עם עלויות נמוכות, כגון סגירת בית ספר, בידוד ומסיכות, יכולים להציע תקווה למדינות ללא גישה להתערבויות רפואיות. אך, יש צורך במחקר נוסף בכדי לקבוע את ההשפעה האמיתית של אמצעים אלה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!