הר”י מציגה את רשימת התרופות והטכנולוגיות המומלצות על ידה להכללה מיידית בסל הבריאות (

הר”י מפרסמת היום  את רשימת התרופות והטכנולוגיות (23 במספר) המומלצות על ידה להכללה בסל הבריאות. כידוע, נכון להיום התקצוב ל-2007 להרחבה הוא של 0 . במסמך מפרטת הר”י את הרשימה שנבחרה על ידה על בסיס התייעצויות עם האגודים המקצועיים והפעלת מודל תיעדוף. סדר הרשימה אינו ע”פ התיעדוף. המסמך כולל גם הסברים ופירוטים, כולל התייחסות לרשימות נוספות של תרופות יתומות, ועוד.

להלן הרשימה המומלצת של הר”י לשנת 2007.  (קובץ PDF)

מתוך עיון ברשימה ניתן לציין כמה נקודות מעניינות :


  • יש ברשימה גם תרופות שמוצעות להכללה ללא תוספת עלות. אם יש הסכמה על היותן ללא תוספת עלות (הומירה למשל) לא ברור מדוע ההכללה מתעכבת ?

  • השתלת ICD – לפי גירסת משה”ב הרחבת הקריטריונים למעשה נכללת בסל ויש מקום ליישמה כבר במסגרת הסל הקיים. (ראה כתבה וראיונות שקיימנו עם ד”ר ברלוביץ ופרופ’ גליקסון בנושא זה)  על אף התנגדות הקופות בטענה שאין כיסוי תקציבי להרחבה.

  • הארביטוקס לסרטן המעי הגס –  נושא שנדון אצלנו מס’ פעמים הן במסגרת סקירה כלכלית/רפואית (ראה כאן) והן בדיון מומחים עם פרופ’ תמר פרץ (כאן).

  הערת המערכת: כפי שניתן לראות מדובר ברשימה שעלות הכללתה בסל מסתכמת בהיקף תקציבי כולל של כ- 250 מיל’ לשנה. כידוע , עמדת האוצר היא שאין מקום לדון בכך כעת, כיוון שלמעשה תקציב הרחבת הסל של  2007 הוקדם ל-2006 ולכן אין רזרבה תקציבית נוספת להרחבת הסל הנוכחי, ושרק לקראת 2008 תתבצע הרחבה נוספת.

מצד שני, נשמעות טענות הפוכות לפיהן היות וביצוע הרחבת הסל בפועל התבצע רק במחצית השנייה של 2006 , לא כל התקציב שיועד להרחבה ינוצל השנה, ולכן יש עוד תקציב לא מנוצל שניתן לעשות בו שימוש לטובת הרחבה נוספת.

מעבר לויכוחים החשבונאיים/תקציביים, נראה שזה מאוד קשה ואולי אפילו בלתי אפשרי ל”הקפיא” למשך שנה וחצי או יותר את הקידמה ולמנוע טיפולים ראויים, חשובים, מצילי ומאריכי חיים.

יכול להיות שצריך להתחיל לחשוב על מנגנון שונה. מנגנון רציף העוסק בהערכת תרופות וטכנולוגיות לאורך כל השנה (כחלק אינטגרלי של רישום ואישור התרופה/טכנולוגיה והתוויות חדשות), ואשר בו ניתנות הנחיות שימוש וטיפול במסגרת הסל, יחד עם תקציב יעודי המתווסף בהתאם לקופות, כחלק מתקציב רב שנתי כולל הלוקח בחשבון את הצורך לעדכן את סל הבריאות ב-2% עד 3% מידי שנה. אמנם בנקודת הפתיחה הנוכחית המעבר לשיטה רציפה לא יהיה שונה מהמשך השיטה הנוכחית, אך לעתיד, ייתכן שניתן יהיה להפחית כך את הלחצים החוזרים ונשנים  הללו מידי שנה. כמובן שהקריטריונים הכלכליים/רפואיים צריכים להבדק ולהילקח בחשבון בעת מתן ההתוויות המאושרות לכל תרופה/טכנולוגיה חדשה. ייתכן מאוד שמחסום של עלות מקסימלית מסויימת (למשל 50,000 $ להשגת העלאת תוחלת חיים מתוקנת איכות חיים של שנה אחת) למרבית התרופות/טכנולוגיות יהווה חסם מספיק כדי לשמור על מסגרת תקציב סבירה מחד, ומאידך שמירה על תהליך רציף של הכללת טכנולוגיות לסל במתכונת “רגועה” ונכונה יותר…

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

אלקטרופורציה בלתי הפיכה בתדירות גבוהה לעומת כריתה טרנסורטרלית של הערמונית עבור היפרפלזיה שפירה של הערמונית (GIANT): ניסוי שלב 3, אקראי, כפול סמיות, במרכז יחיד, ללא נחיתות

אלקטרופורציה בלתי הפיכה בתדירות גבוהה לעומת כריתה טרנסורטרלית של הערמונית עבור היפרפלזיה שפירה של הערמונית (GIANT): ניסוי שלב 3, אקראי, כפול סמיות, במרכז יחיד, ללא נחיתות

מקור: ScienceDirect
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|21/08/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות את היעילות ואת הבטיחות של H-FIRE לעומת TURP בגברים עם BPH ועם הפרעות השתנה

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן