ממחקר חדש, שפורסם בגליון 19 באוקטובר, של The New England Journal of Medicine, עולה כי טיפול ב-DHEA, או טסטוסטרון במינון נמוך, אינו מביא לשיפור בהרכב הגוף, תפקוד גופני, רגישות לאינסולין, או איכות החיים, בקשישים. לדברי החוקרים, ממצאי המחקר סותרים את הפרסומות התומכות בתוספים אלו כטיפול אנטי-אייג’ינג.
הממצאים מבוססים על מחקר בן שנתיים, שכלל 87 גברים קשישים, עם רמות DHEA וטסטוסטרון נמוכות, ו-57 נשים קשישות עם רמות DHEA נמוכות. הגברים חולקו באקראי לטיפול ב-DHEA (75 מ”ג ליום), טסטוסטרון טרנסדרמלי (5 מ”ג ביום), או פלסבו. הנשים חולקו באקראי לטיפול ב-DHEA (50 מ”ג ביום), או פלסבו.
כצפוי, טיפול ב-DHEA או טסטוסטרון הביא לעליה ברמות ההורמונים הללו בדם. אולם, שינויים אלו היו חסרי השפעה קלינית רלוונטית על הרכב הגוף, תפקוד גופני, רגישות לאינסולין, או איכות החיים.
למרות שתחליפי DHEA עשויים להעלות מעט את מדדי BMD (Body Mineral Density), השפעות אלו לא היו עקביות, ורובן היו בהיקף קטן, מזה של טיפולים מוכרים לאוסטופורוזיס.
החוקרים לא מצאו תופעות לוואי מג’וריות בעקבות אף אחד מהטיפולים.
הממצאים אינם מספקים תמיכה לטיפול ב-DHEA או טיפול בטסטוסטרון במינון נמוך, כטיפול נוגד-זקנה, ואינם מעודדים את השימוש בתוספים אלו למטרה זו.
במאמר מערכת הכותבים הסכימו אם החוקרים, וציינו כי החיפוש אחר הנעורים הנצחיים יימשך, אך טיפול בתחליפים פיזיולוגיים אינו מספק מענה הולם, ולכן יש למצוא פתרונות אחרים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!