מחקר, שפורסם בגיליון ספטמבר של JAMA חשף, כי טיפול בחולים עם טרכומה עלול להפריע למשך הזיהום הדרוש לשם פיתוח חיסוניות, ולכן מעלה את הסיכון לזיהומים חוזרים.
ארגון הבריאות העולמי (WHO) פיתח את אסטרטגיית SAFE (ניתוח עבור trichiasis; אנטיביוטיקה עבור זיהום Chlamydia trachomatis; ניקוי פנים ושיפור סביבתי) במטרה להכחיד באופן גלובלי את מחלת הטרכומה עד לשנת 2020. למרות מספר מחקרים, שהתקיימו בנושא, קיים חסך במעקב מספק מעבר לסיום הטיפול, במטרה לקבוע שיעורי הישנות של המחלה, שיעורי זיהום וגורמי הסיכון של כל אחד מהם.
מנובמבר 2000 ועד נובמבר 2003, נבחרו באקראי שלוש קומונות בוייטנאם עבור מחקר לונגיטודינלי. המשתתפים (3186=n) עברו דירוג של הטרכומה, ובהמשך נלקחה מהם דגימה מהלחמית לזיהוי כלמידיה ע”י PCR. הדירוג והמבחן לזיהוי כלמידיה חזרו על עצמם כל 6 חודשים במשך 3 שנים.
ילדים בגילאי 5-15 עם טרכומה פעילה ובני ביתם שטופלו בשיטת SAFE או בניתוח ואנטיביוטיקה בלבד?(SA), קיבלו אזיתרומיצין בהתחלה וכעבור שנה. קבוצות אלה הושוו עם קבוצת ביקורת שטופלה ע”י ניתוח בלבד, ללא אזיתרומיצין. תוצאות ראשוניות כללו שכיחות והיארעות של זיהום כלמידיה בטרכומה פעילה בכל הקבוצות בנקודת ההתחלה, ב-6, 12, 18, 24 וב-36 חודשים. אנליזה בתוך הקבוצות בדקה זיהום חדש, זיהום ממושך וזיהום חוזר באותן נקודות זמן, וכן גורמי סיכון לכל אחד מהם.
בין 12 ו-36 חודשים, שיעורי זיהום חוזר עלו משמעותית בקבוצת SAFE (מ- 1.6 ל- 29.3 ל-1000; 0.001>P) ובקבוצת SA (5.1-25.3 ל-1000; 0.002=P), אך לא בקבוצה שטופלה ע”י ניתוח בלבד (13.4-6.7 ל-1000; 0.55=P). בהשוואה לקבוצה שעברה ניתוח בלבד, הסיכון לזיהום חוזר היה גבוה משמעותית עבור SAFE (odds ratio 4.1; רווח בר סמך 95%, 1.5-9.8;0.005=P) ועבור SA (odds ratio 4.2; רווח בר סמך 95%, 1.1-17.3;0.04=P) לאחר 36 חודשים.
לסיכום, העלייה בשיעורי זיהומים חוזרים מציעה, כי הטיפול האנטיביוטי עלול להפריע למשך הזיהום הדרוש על מנת לפתח חיסוניות, מה שמעלה את מספר הפרטים הרגישים לזיהומים חוזרים. לדברי החוקרים, יש לקיים מחקרים נוספים במטרה לקבוע את אסטרטגיית הטיפול הטובה ביותר לטרכומה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!