אי ספיקת כליה שכיחה בקרב חולי סרטן

מחקר חדש מצא שאי ספיקת כליה נפוצה בקרב חולי סרטן, בעיה זו עוד יותר מסתבכת כאשר חולים רבים מקבלים תרופות נפרוטוקסיות. ממצאי המחקר הוצגו בפגישה השנתית של American Society of Clinical Oncology.

חולים עם תפקוד כליה לא תקין נמצאים בסיכון גבוה לנפרוטוקסיות הנגרמת על ידי תרופות. יתרה מכך, כמעט מחצית מהתרופות האנטי סרטניות מופרשות מהגוף בעיקר דרך השתן, לכן נושא התאמת המינון באי ספיקת כליה הוא קריטי בחולים אלה.

במחקר השתתפו יותר מ-4600 חולי סרטן. 80% לקחו תרופות עם פוטנציאל נפרוטוקסי, ויותר ממחצית מ-7181 המרשמים דרשו התאמת מינון. החוקרים לא כללו במחקר חולי דיאליזה וחולי מיאלומה. המחקר כלל קרוב ל-1900 חולות סרטן שד, 573 חולי סרטן קולו-רקטלי, 445 חולי סרטן ריאה, 270 חולות סרטן שחלה ו-222 חולי סרטן ערמונית.

החוקרים איתרו את סוג הגידול, מין, גיל, משקל, רמת קריאטינין בסרום, המוגלובינמיה ותרופות אנטי סרטניות שלקחו החולים. הם העריכו את השכיחות של חולים עם רמת קריאטינין בסרום של יותר מ- 110 µmol/L. בנוסף, החוקרים העריכו GFR תוך שימוש בנוסחת Cockcroft-Gault ובנוסחאות aMDRD (abbreviated Modification of Diet in Renal Disease).

השכיחות של רמה גבוהה של קריאטינין בסרום הייתה 7.2%. לרבים מהחולים היה GFR של פחות מ-90 mL/min 57.4% בשימוש בנוסחת Cockcroft-Gault ו-52.9% בשימוש ב-aMDRD. ל-46.8% מהחולים הייתה רמה של המוגלובין בסרום הנמוכה מ- 12 g/dL ול-25.9% מהם הייתה רמה הנמוכה מ- 11 g/dL.

לסיכום, תוצאות המחקר מראות, שאי ספיקת כליה נפוצה מאוד בקרב חולי סרטן, כמו כן, גם אנמיה מהווה בעיה. רוב חולי הסרטן מקבלים תרופות עם פוטנציאל נפרוטוקסי הדורשות התאמת מינון לתפקוד הכליתי שלהם.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

אלקטרופורציה בלתי הפיכה בתדירות גבוהה לעומת כריתה טרנסורטרלית של הערמונית עבור היפרפלזיה שפירה של הערמונית (GIANT): ניסוי שלב 3, אקראי, כפול סמיות, במרכז יחיד, ללא נחיתות

אלקטרופורציה בלתי הפיכה בתדירות גבוהה לעומת כריתה טרנסורטרלית של הערמונית עבור היפרפלזיה שפירה של הערמונית (GIANT): ניסוי שלב 3, אקראי, כפול סמיות, במרכז יחיד, ללא נחיתות

מקור: ScienceDirect
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|21/08/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות את היעילות ואת הבטיחות של H-FIRE לעומת TURP בגברים עם BPH ועם הפרעות השתנה

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן