ממחקר חדש עולה כי קיום יחסי מין בתאריך הצפוי ללידה אינו גורם לקריעת קרומים או מזרז צירי לידה. נשים הרות רבות (וחלק מהרופאים) מאמינים כי מגע מיני בתאריך הלידה הצפוי עשוי לזרז הופעת צירים. למרות האפשרות להשפעה על הצירים, קיימות מעט עדויות לפיהן הזדווגות עשויה לעורר צירים. פעילות מינית בהריונות בסיכון נמוך אינה קשורה בלידה מוקדמת, קריעה מוקדמת של הקרומים, או משקל לידה נמוך.
בכל ביקור לפני הלידה, נשים בהריון בסיכון נמוך נשאלו אם הן קיימו יחסי מין פין-וגינה בשבוע הקודם. תוצאות הלידה ובדיקת צוואר הרחם הושוו בין נשים שהיו פעילות מינית בסיום ההריון, ואלו שלא היו פעילות מינית.
מבין 93 נשים, 47 (50.5%) דיווחו על קיום יחסי מין בתאריך הלידה הצפוי. גיל ההריון בזמן הלידה עמד על 39.9 שבועות בנשים שהיו פעילות מינית בסיום ההריון, לעומת 39.3 שבועות בנשים שלא היו פעילות מינית בסיום ההריון (P=0.001). לא נמצאו הבדלים במדדי Bishop בין נשים שקיימו יחסי מין בשבוע הקודם ואלו שלא קיימו יחסי מין באותו שבוע.
לאחר תיקנון להשפעות הזמן, מדדי Bishop בנשים שהיו פעילות מינית בשבוע האחרון היו נמוכים ב-0.26 (95% CI = -1.26 0.74, P=0.61) בהשוואה לנשים שלא היו פעילות מינית בשבוע הקודם.
מגע מיני בתאריך הלידה הצפוי אינו קשור בקריעת קרומים ואינו מזרז את הלידה. בניגוד לכך, במחקר זיהו כי בנשים פעילות מינית בשבועות האחרונים להריון, היתה הארכה של משך ההריון. הארכת משך ההריון, שעמדה על 4 ימים, היתה חסרת חשיבות קלינית.
מגבלות המחקר כוללות קשיים בזיהוי ערפלנים שישיפיעו על התחלת הלידה, חוסר יכולת לקבוע אילו השפעות עשויות להיות לכל מגע מיני על התחלת הלידה, העדר נתונים על תכיפות קיום יחסי מין.
רופאים צריכים לקחת את היוזמה בשיחות עם המטופלים באשר ליחסי מין בזמן ההריון, מאחר שאין ספק שמדובר בנושא המהווה מקור לדאגה בחלק ניכר מהמטופלים. למרות שנראה שאין תחלואה משמעותית בעקבות קיום יחסי מין בשלבים האחרונים של ההריון בנשים בסיכון נמוך לסיבוכים, אין עדויות התומכות בהמלצה על פעילות מינית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!