יתכן ולמעכב סלקטיבי של ספיגה מחדש של נוראדרנלין reboxetine (אדרונקס) יש יתרון על מעכבי ספיגה מחדש של סרוטונין (SSRIs) כמו fluoxetine (פרוזק) ו-citalopram (ציפרלקס), בהשפעה על תיפקוד מיני ושביעות רצון. השפעות אדרונקס ו-paroxetine (סרוקסט) על התיפקוד המיני הושוו באמצעות בדיקת נתונים ממחקר של חולי דכאון מג’ורי.

החולים חולקו באקראי לקבלת אדרונקס (4 מ”ג פעמיים ביום) או סרוקסט (20 מ”ג). ניתן להעלות את המינון ביום 28 (אדרונקס ל-4 מ”ג בבוקר ו-6 מ”ג בערב, או סרוקסט 20 מ”ג פעמיים ביום). יעילות אנטי דכאונית הוערכה באמצעות סקלת המילטון לדכאון וסקלות CGI-S ו-CGI-I. תיפקוד מיני ושביעות רצון הוערכו באמצעות סקלת VAS בתחילת המחקר, ולאחר 28 ו-56 יום.

לא היו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות במאפיינים דמוגרפים או קלינים בתחילת המחקר. היתה ירידה הדרגתית בחומרת סיפטומים דכאוניים (reboxetine, 14.3; paroxetine, 12.0) ללא הבדל משמעותי סטטיסטית בין הקבוצות. היו הבדלים משמעותיים סטטיסטית עם יתרון לאדרונקס בשבוע 4 ו-8 בהערכת VAS ביכולת להגיע לריגוש מיני, ונטייה לא משמעותית לכיוון אדרונקס בתדירות מחשבות מיניות בשבוע 4 ו-8, וברצון להתחיל פעילות מינית בשבוע 4. הוצאת חולים שחוו חוסר תיפקוד מיני עם תרופה כלשהיא לפני ההשתתפות במחקר הורידה את המשמעותיות הסטטיסטית של הממצאים, למרות שעדיין היו יתרונות רבים יותר לאדרונקס.

תיפקוד מיני ושביעות רצון בחולים דכאוניים השתפרו במהלך המחקר עם אדרונקס או סרוקסט, אך השיפור היה גדול יותר ומהיר יותר עם אדרונקס.

לתקציר הידיעה

Journal of Psychopharmacology, Vol. 20, No. 1, 91-96 2006