סיכון מוגבר לאירוע מוחי בשנה הראשונה לאחר אבחנה של מחלה ממארת (Front Neurol)

במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שיעורי היארעות אירוע מוחי בשנה הראשונה לאחר אבחנה חדשה של ממאירות עומדים על 1.4%, עם סיכון גבוה יותר לאירוע מוחי איסכמי בהשוואה לדימום תוך-מוחי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם אבחנה חדשה של ממאירות נכללים באוכלוסייה בסיכון הגבוה ביותר לאירוע מוחי. מטרתם כעת הייתה להשלים סקירה שיטתית ומטה-אנליזה להערכת היארעות אירועים מוחים בשנה הראשונה לאחר אבחנה חדשה של מחלה ממארת.

החוקרים ערכו חיפוש במאגרי MEDLINE ו-EMBASE בין ינואר 1980 ועד יוני 2021 לזיהוי מחקרים תצפיתיים שכללו מבוגרים עם אבחנה חדשה של מחלה ממארת מכל סוג, למעט ממאירות עורית שאינה מלנומה, אשר כללו נתונים אודות היארעות אירוע מוחי לאחר שנה אחת.

החיפוש במאגרים הרפואיים הוביל לזיהוי 12,083 מחקרים; מהם 41 נכללו בסקירה והחוקרים בחנו את הנתונים אודות 2,552,121 חולים עם סרטן. ההיארעות המצטברת של אירועים מוחיים מכל סוג לאחר שנה אחת עמדה על 1.4% (רווח בר-סמך 95% של 0.9-2.2%), כאשר שיעורי היארעות אירוע מוחי איסכמי עמדו על 1.3% (רווח בר-סמך 95% של 1.0-1.8%) ושיעורי היארעות דימום תוך-מוחי ספונטאני עמדו על 0.3% (רווח בר-סמך 95% של 0.1-0.9%), עם הטרוגניות סטטיסטית גבוהה.

החוקרים קוראים להדריך חולי סרטן אודות הסיכון המוגבר לאירוע מוחי בעת האבחנה של המחלה הממארת. הם ממליצים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון את הגישות הטובות ביותר למניעה ראשונית של אירועים מוחיים באוכלוסייה זו של חולים בסיכון גבוה.

 

Front Neurol, 2022

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן