עדויות נוספות תומכות בהשפעה המגנה של פעילות גופנית המוח במבוגרים (Neurology)

במאמר חדש שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולות עדויות נוספות לפיהן הקפדה על פעילות גופנית עשויה להגן על המוח המזדקן מפני התפתחות מחלת אלצהיימר.

פרויקט Rush Memory and Aging Project כלל נתונים אודו למעלה מ-700 קשישים, ללא דמנציה בתחילת המחקר, ומהנתונים עולה כי פעילות גופנית מלווה בהפחתת הסיכון להתפתחות מחלת אלצהיימר, כמו גם האטת ההידרדרות הקוגניטיבית.

במהלך המחקר, 716 משתתפים ללא דמנציה, בגיל ממוצע של 82 שנים, ענדו מכשיר אקטיגרפיה במהלך 24 שעות ביממה, למשך עד עשרה ימים. המכשיר תיעד את סך הפעילות הגופנית היומית. כחלק מהפרויקט, המשתתפים עברו הערכות קליניות שנתיות, שכללו סדרה של 19 מבחנים קוגניטיביים.

במהלך תקופה ממוצעת של 3.5 שנים, 71 משתתפים (9.9%) פיתחו מחלת אלצהיימר. מניתוח סטטיסטי שלקח בחשבון את הגיל, המין ורמת ההשכלה, נמצא קשר בין רמת הפעילות הגופנית היומית ובין היארעות מחלת אלצהיימר (HR = 0.477). הקשר נותר גם לאחר תקנון לפעילות קוגניטיבית, חברתית וגופנית, כמו גם לרמת התפקוד המוטורי, תסמיני דיכאון, מחלות כרוניות ומצב אללי APOE.

לדברי החוקרים, באדם עם פעילות גופנית יומית ירודה (אחוזון עשירי), נרשמה עליה של למעלה מפי שתיים בסיכון להתפתחות מחלת אלצהיימר, בהשוואה לאדם עם פעילות גופנית יומית רבה (אחוזון 90).

מודל סטטיסטי הצביע על קשר בין סך הפעילות הגופנית היומית ובין קצב הידרדרות קוגניטיבית איטי יותר, בעיקר בכל הנוגע לזיכרון האפיזודי, זיכרון עבודה, מהירות תפישה ויכולות מרחביות.

החוקרים טוענים כי לעובדה כי לא רק פעילות גופנית, אלא גם פעילות לא-גופנית הייתה השפעה על התפקוד הקוגניטיבי, השלכות חשובות לא רק עבור מחקרים תצפיתיים אלא גם בתכנון מחקרי התערבות בקשישים. בחלק מהחולים, המתקשים להקפיד על פעילות גופנית לאור מחלות הרקע, תתכן תועלת מאורח חיים פעיל עם הגברת יתר הפעילויות השגרתיות.

Neurology. 2012;78:1290-1291,1323-1329

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן