מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי Levosimendan (סימדקס) מהווה טיפול בטוח בחולים עם עמילואידוזיס לבבי הנדרשים לתמיכה יונוטרופית. התגובה לטיפול והירידה במשקל במהלך האשפוז היו דומים בין חולים עם עמילואידוזיס לבבי ובין ביקורות תואמות עם אי-ספיקת לב, למרות שיעורי תמותה גבוהים יותר באלו עם עמילואידוזיס לבבי לאחר השחרור מבית החולים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם עמילואידוזיס לבבי סובלים לעיתים קרובות מהחמרות אי-ספיקת לב. בהעדר עדויות באשר לתוצאות טיפול יונוטרופי באוכלוסיית חולים זו, החוקרים ביקשו לבחון את הבטיחות והיעילות של Levosimendan באלו עם עמילואידוזיס לבבי.
החוקרים זיהו את כל החולים עם אי-ספיקת לב שקיבלו לפחות עירוי אחד של Levosimendan בין 2013 עד 2023. הם התאימו לחולים עם עמילואידוזיס לבבי חולים עם אי-ספיקת לב ללא עמילואידוזיס לבבי (קבוצת ביקורת) לפי גיל, מין ומקטע פליטה של חדר שמאל. התגובה לטיפול ב- Levosimendan נקבעה לפי השינוי בתפוקת שתן יומית, משקל גוף, ריכוז NT-proBNP וקצב פינוי גלומרולארי משוער.
מאפייני קבוצת החולים עם עמילואידוזיס לבבי (גיל חציוני של 77 שנים, 73% גברים) ומאפייני קבוצת הביקורת היו דומים. עירוי Levosimendan הופסק בשל תת לחץ דם בשני חולים עם עמילואידוזיס לבבי ובשל החמרת תפקוד כלייתי בחולה אחד עם עמילואידוזיס, בעוד שבשני חולים בקבוצת הביקורת הופסק הטיפול בשל אירועי טכיקרדיה חדרית ובחולה אחד הטיפול הופסק בשל תת לחץ דם.
בחולים עם עמילואידוזיס לבבי תועדה מגמת עליה בתפוקת שתן יומית (p=0.078) וירידה משמעותית במשקל הגוף (p<0.001), ללא שינויים משמעותיים בריכוזי NT-proBNP (p=0.497) וקצב פינוי גלומרולארי (p=0.732).
בחולים עם עמילואידוזיס לבבי ובביקורות עם אי-ספיקת לב תועדו שינויים דומים בתפוקת שתן, משקל גוף וקצב פינוי גלומרולארי משוער, אך רמות NT-proBNP ירדו בצורה משמעותית יותר בביקורות (p<0.001).
לא תועדו הבדלים בשיעורי אשפוזים חוזרים, אך בחולים עם עמילואידוזיס לבבי תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר לאחר חצי שנה (p=0.003) ושנה (p=0.001).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בבטיחות ויעילות Levosimendan בחולים עם עמילואידוזיס לבבי הנדרשים לתמיכה יונוטרופית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!