בדיקת סקר דו-שלבית, המבוססת על מדד סיכון וסמנים בדם, עשויה לסייע בזיהוי חולים עם סוכרת בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב, בהם תתכן התועלת הגדולה ביותר לטיפול תרופתי מניעתי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation.

החוקרים השוו שיטות סקירה ואת הסיכון העתידי לאי-ספיקת לב בתוך חמש שנים, בפרט באלו ללא מחלה קרדיווסקולארית טרשתית. הם אספו נתונים אודות 4,889 חולים בגילאי 40 שנים ומעלה עם סוכרת, ללא אי-ספיקת לב בתחילת הדרך וללא סימני מחלה כלילית טרשתית. כל המשתתפים השלימו בדיקות סקר לקביעת דרגת הסיכון לאי-ספיקת לב.

החוקרים בחנו את הסיכון לאי-ספיקת לב בחולים עם ללא מחלה כלילית טרשתית עם בדיקות סקר חד-שלבית: מדד סיכון קליני ( WATCH-DM); בדיקות סמנים בדם (NT-proBNP או hs-cTn); בדיקת אקו-לב.  לאחר מכן, הם העריכו את תוצאות גישה דו-שלבית עוקבת, כאשר הבדיקה השניה הושלמה רק במקרים בהם הבדיקה הראשונה הדגימה סיכון נמוך, עם משלב שתי בדיקות (WATCH-DM/NT-proBNP, NT-proBNP/hs-cTn, או NT-proBNP/אקו-לב).

התוצא העיקרי היה היארעות אי-ספיקת לב לאורך חמש שנות מעקב. החוקרים גם בחנו את מאזן עלות-תועלת של בדיקות סקר והטיפול העוקב של חולים בסיכון גבוה עם מעכבי SGLT-2.

מהנתונים עולה כי זוהו 301 אירועי אי-ספיקת לב (6.2%) בקרב חולים ללא מחלה טרשתית קרדיווסקולארית. מבין כלל אירועי אי-ספיקת לב, 53-71% אירעו בקרב משתתפים שסווגו בסיכון גבוה לפי בדיקת הסקר החד-שלבית; אך 75-89% אירעו בקרב חולים שהוגדרו בסיכון גבוה בשני השלבים.

הסיכון להיארעות אי-ספיקת לב היה גבוה פי 3.0-3.6 בקבוצת החולים בסיכון גבוה לעומת אלו בסיכון נמוך, כפי שנקבע לפי גישת הסקירה הדו-שלבית.

מבין הגישות המבוססות על שני הצעדים, בדיקת WATCH-DM תחילה ולאחריו בדיקת NT-proBNP סלקטיבית בחולים שהוגדרו בסיכון הנמוך בבדיקה הראשונה, היה המשלב היעיל ביותר, עם מספר הבדיקות הקטן ביותר ועלות סקירה הנמוכה ביותר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי התאמת טיפול מניעתי יעיל אך יקר לחולים בסיכון הגבוה ביותר, בהם צפוי הסיכוי הגבוה ביותר לתועלת, הינה גישה יעילה ומשתלמת מבחינת עלות-תועלת למניעת אי-ספיקת לב.

Circulation, Jan 23, 2024

לידיעה במדסקייפ