במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב חולים ששרדו זיהום בנגיף קורונה ואובחנו עם Long COVID תועדו רמות ויטמין D נמוכות יותר, בהשוואה לביקורות תואמות ללא Long COVID.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי 50-70% מהחולים ששרדו COVID-19 עלולים לפתח Long COVID, כאשר עד כה לא זוהו גורמים המנבאים את ההשפעה ארוכת הטווח של הזיהום הנגיפי. לאור ההשפעות של ויטמין D מחוץ לשלד, הם בחנו באופן רטרוספקטיבי את הקשר בין רמות 25(OH)D ובין Long-COVID בקרב מטופלים ששרדו COVID-19, שישה חודשים לאחר האשפוז בשל הזיהום הנגיפי.
הגדרת Long COVID התבססה על הנחיות ה-NICE והחוקרים זיהו 50 חולים עם Long-COVID ו-50 ביקורות ללא התסמונת הנ”ל, אשר הותאמו ביחס 1:1. החוקרים הוציאו מהמחקר חולים תחת טיפולים או מחלות העלולים להשפיע על רמות סידן, ויטמין D, או מטבוליזם העצם, כמו גם חולים שאושפזו ביחידת טיפול נמרץ. רמות ויטמין D בדם נקבעו בעת האשפוז ושישה חודשים לאחר השחרור מבית החולים.
החוקרים מדווחים על רמות ויטמין D נמוכות יותר בביקורי המעקב בקרב משתתפים עם Long COVID, בהשוואה לאלו ללא Long COVID (20.1 לעומת 23.1 ננוגרם/מ”ל, p=0.03). מהנתונים עולות רמות ויטמין D נמוכות יותר בחולים עם תסמינים נוירו-קוגניטיביים בעת המעקב, בהשוואה לאלו ללא תסמינים אלו (14.6 לעומת 20.6 ננוגרם/מ”ל, P=0.042).
בקרב 42 חולים עם חסר ויטמין D (פחות מ-20 ננוגרם/מ”ל) בעת האשפוז ובמהלך המעקב, אלו עם Long COVID התייצגו עם רמות ויטמין D נמוכות יותר במהלך המעקב, בהשוואה לאלו ללא התסמונת (12.7 לעומת 12.5 ננוגרם/מ”ל, p=0.041).
מניתוח סטטיסטי עולה כי רמות נמוכות יותר של ויטמין D במהלך המעקב היו המשתנה היחידה אשר נקשר באופן מובהק סטטיסטית עם הסיכון להתפתחות Long COVID במדגם כולו (p=0.008).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בהשלמת הערכת רמות ויטמין D בחולים עם COVID-19 לאחר שחרור מבית החולים. הם קוראים להשלים מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת החשיבות של תוספי ויטמין D במניעת סיבוכי זיהום בנגיף הקורונה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!