מתוצאות מחקר חדש עולה כי מעכבי Neuraminidase עשויים להציל את חייהם של חולים במצב קריטי עם זיהום בנגיף Influenza A (H1N1) pdm09, גם כאשר הטיפול ניתן בשלב מאוחר יותר במהלך המחלה.
מעכבי Neuraminidase עשויים לקצר את משך מחלת השפעת ולהפחית את הסיכון לסיבוכים חמורים באנשים בריאים שאינם מאושפזים, כאשר ניתנים תוך 48 שעות מההופעה, אך יעילותם והתזמון האופטימאלי לאחר שהחולים מתקדמים למצב קריטי אינם מובנים היטב.
מדגם המחקר כלל 1,859 מקרים קריטיים ופטאליים של זיהום בנגיף H1N1 , במטרה להעריך את ההישרדות על-פי טיפול במעכבי Neuraminidase.
חציון הזמן מהופעת התסמינים ועד להתחלת הטיפול עמדו על ארבעה ימים, וחציון משך הטיפול היה חמישה ימים. שיעורי ההישרדות היו גבוהים יותר משמעותית בחולים שטופלו במעכבי Neuraminidase (75% לעומת 58%, P<0.0001), בעיקר במידה וטופלו בשלב מוקדם במהלך מחלתם.
בהשוואה לחולים לא-מטופלים, בקרב המטופלים עד חמישה ימים מהופעת התסמינים, שיעורי ההישרדות היו טובים יותר. כמו כן, בהשוואה לחולים לא-מטופלים ששרדו לפחות עד אותו יום בו הוחל טיפול במעכבי Neuraminidase באחרים, באלו שקיבלו את הטיפול עד ארבעה ימים מהופעת התסמינים שיעורי ההישרדות היו טובים יותר.
לא תועד הבדל משמעותי בשיעורי הסיבוכים או הצורך בתמיכה נשימתית בקבוצת המטופלים והלא-מטופלים. חציון משך האשפוז עם טיפול תרופתי היה ארוך יותר (10 לעומת 6 ימים, p<0.0001).
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה להבין אם ישנה תועלת להתחלת טיפול במעכבי Neuraminidase לאחר למעלה מחמישה ימים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!