האם וריאנטים גנטיים מסוימים נפוצים יותר ביילודים עם היפרבילירובינמיה משמעותית? / מאת ד”ר ברנרד ברזילי

במחקר חדש שפורסם ב-Pediatrics מדווחים החוקרים כי שילוב וריאנטים גנטיים בשלושת הגנים G6PD, UGT1A1 ו-SLCO1B1, נפוץ יותר בקרב יילודים עם היפרבילירובינמיה, עם זאת לא תועד קשר דומה בנוכחות אחד הוריאנטים בלבד.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם וריאנטים בגנים G6PD (Glucose-6-Phosphate Dehydrogenase), UGT1A1 (Uridine-Diphosphoglucuronosyltransferase 1A1) ו-SLCO1B1 (Solute Carrier Organic Anion Transporter 1B1) נפוצים יותר ביילודים עם היפרבילירובינמיה.

מדגם המחקר כלל יילודים בני פחות משבוע, שנולדו לאחר 37 שבועות היריון, לפחות. בקבוצת המקרים תועדה מדידה אחת לפחות של ערכי בילירובין מעל אחוזון 95 (טווח בסיכון גבוה), בעוד שבקבוצת הביקורת ערכי בילירובין עמדו בתחילת המחקר מתחת לאחוזון 40 (טווח בסיכון נמוך).

קבוצת המקרים כללה 153 יילודים (חציון רמת בילירובין: 15.7 מ”ג לד”ל), ובקבוצת הביקורת השתתפו 299 יילודים (חציון רמת בילירובין: 4.6 מ”ג לד”ל). לא תועד הבדל מובהק סטטיסטית בשכיחות וריאנטים בגנים G6PD, UGT1A1 ו-SLCO1B1, בין קבוצת המקרים וקבוצת הביקורת (G6PD 5.2% לעומת 3.3%;  UGT1A1 14.4% לעומת 9.4%,  SLCO1B1 73.2% לעומת 73.6%). עם זאת, ביטוי משולב של מוטאציה G6PD African A עם וריאנטים בגן UGT1A1 ו-SLCO1B1 היו נפוצים יותר בקבוצת המקרים.

החוקרים מצאו כי בקבוצת המקרים, נוכחות שני גורמים ומעלה, תרמה לעיתים קרובות יותר להיפרבילירובינמיה, כולל שונות בקבוצות דם ABO, כאשר לאם סוג דם O (47.7% לעומת 11.4%), תוצאות חיוביות במבחן קומבס ישיר (33.3% לעומת 4%), אח שקיבל טיפול פוטותרפי (16.3% לעומת 5.4%), נוגדנים כנגד קבוצות דם בדם האם (10.5% לעומת 0.7%), סוכרת אימהית (13.1% לעומת 6.4%) ואם שנולדה במזרח-אסיה (6.5% לעומת 1.3%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי שילוב וריאנטים בגנים G6PD, UGT1A1 ו-SLCO1B1 נפוץ יותר ביילודים עם היפרבילירובינמיה. עם זאת, אין שכיחות מוגברת בין היפרבילירובינמיה ובין וריאנטים באחד משלושת הגנים הללו. שילוב מוטאציה G6PD African A עם וריאנטים בגנים UGT1A1 ו-SLCO1B1 היה נפוץ יותר בקבוצת המקרים.

Pediatrics 124: e868-e877

הערת מערכת מאת ד”ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה:

ישנה חשיבות לזהות ילודים עם סיכון מוגבר לפתח צהבת בשל גורמים גנטיים. לדאבוני, הגנים המצויינים במאמר אינם הגנים השכיחים אצלנו ואנו מסתפקים בעובדה האם לילוד יש G6PD אם לאו ע”מ להעריך את סיכונו לפתח צהבת.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

נגע גרורתי בקשתית שמקורו בסרטן ריאה מסוג non-small cell

נגע גרורתי בקשתית שמקורו בסרטן ריאה מסוג non-small cell

מקור: pubmed
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|16/04/2026

גרורות לעין הן תופעה מוכרת, כאשר הענבייה (uvea) היא האתר השכיח ביותר למעורבות גרורתית. עם זאת, גרורות לקשתית (iris) הן נדירות יחסית, ובמיוחד כאשר מקורן הוא בסרטן ריאה מסוג Non-Small Cell Lung Cancer (NSCLC)

היעילות של טיפולים ביולוגיים שונים בטיפול בסינוסיטיס כרונית עם פוליפים נזליים: מטאנליזה רשתית

היעילות של טיפולים ביולוגיים שונים בטיפול בסינוסיטיס כרונית עם פוליפים נזליים: מטאנליזה רשתית

מקור: European Archives of Oto-Rhino-Laryngology
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|04/01/2026

בעבודה הנוכחית בוצעה מטה־אנליזה רשתית (NMA) תוך שימוש בראיות העדכניות ביותר, המשלבת נתונים מניסויים אקראיים מבוקרים (RCTs) ומ־cohort study

השפעות מין ומגדר על תחלואה באסתמה

השפעות מין ומגדר על תחלואה באסתמה

מקור: Journal of Clinical Medicine
ד"ר ליאור ברוך
ד"ר ליאור ברוך
אין תגובות|30/11/2025

הבדלי מין ומגדר ניכרים במאפיינים האפידמיולוגיים של אסתמה, במהלך הקליני ובאופי התגובה הדלקתית

יתר לחץ דם ריאתי מושרה מאמץ עשוי להיות נפוץ ב־SSc

יתר לחץ דם ריאתי מושרה מאמץ עשוי להיות נפוץ ב־SSc

מקור: Arthritis Research & Therapy
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|30/09/2025

בקרב מטופלים עם סקלרודרמה מערכתית (SSc) ואי־סבילות למאמץ, 44% הראו יתר לחץ דם ריאתי מושרה מאמץ (PH), כאשר רובם הציגו סימנים של אי־ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור (HFpEF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן