פחות סטרואידים לאחר הלידה, יותר דיספלזיה ברונכו-פולמונרית : מחקר בתינוקות עם משקל לידה מאוד נמוך/ מאת ד”ר ברזילי עורך נאונטולוגיה

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את הקשר בין ירידה בשימוש בסטרואידים פוסט נטלים לטיפול ב-BPD (bronchopulmonary dysplasia) בתינוקות עם משקל לידה מאוד נמוך (VLBW) ותלות בחמצן בגיל של 28 יום ובגיל של 36 שבועות לאחר וסת אחרון. החוקרים עשו שימוש במאגר הנתונים הניאונטלים (VLBW) הלאומי בישראל.

אוכלוסיית המחקר כללה תינוקות, שנולדו בין השנים 1997 ו-2004, בגיל היריון של 24-32 שבועות, אשר נזקקו להנשמה מלאכותית או לטיפול בחמצן. במחקר עשו השוואה של 4 תקופות זמן : 1997-1998 (תקופה אחת, פיק שימוש בסטרואידים), 1999-2000 (תקופה שנייה, שימוש בינוני), 2001-2002 (תקופה שלישית, ירידה צפויה בשימוש) ו-2003-2004 (תקופה רביעית, שימוש הכי נמוך). משתנה התוצאה, תלות בחמצן, התבסס על קריטריונים קליניים. במחקר נעשה שימוש במודלים של רגרסיה רב משתנים בכדי להתייחס למשתנים הערפלנים.

שימוש בסטרואידים ירד משמעותית ב-23.5% בשנים 1997-1998 ל-11% בשנים 2003-2004 (p<0.005). לאחר תקנון למשתנים ערפלנים רלוונטיים, ה-OR עבור טיפול בחמצן בגיל 28 יום בתקופה 4 לעומת בתקופה 1 היה 1.75, רווח בר סמך 95% : 1.47-2.09 ו-1.41, רווח בר סמך 95% : 1.15-1.73 בגיל של 36 שבועות לאחר וסת אחרון. המשך הממוצע של טיפול בחמצן עלה מ-25.3 ימים (רווח בר סמך 95% : 23.3-26.3) באזור 1 ל-28.0 ימים (רווח בר סמך 95% : 26.6-29.4) באזור 4. ההישרדות עלתה מ-78.5% באזור 1 ל-81.6% באזור 4 (p<0.005).

לסיכום, שימוש בסטרואידים ירד משמעותית מאז המודעות לתופעות הלוואי של טיפול זה. השינוי היה קשור זמנית עם עליה בתלות בחמצן בגיל של 28 יום ו-36 שבועות לאחר וסת אחרון. אך יש לציין כי ההארכה של טיפול בחמצן הייתה במידה מתונה בלבד.

Archives of Disease in Childhood – Fetal and Neonatal Edition 2007;92:F30-F33

הערות עורך:

עבודה זו רלוונטית מאד אלינו מאחר והיא נעשתה על הנתונים של כולנו (ותודה לפרופ’ שינוול וחב’ שערכו את המחקר הזה). ממחקר זה אנו למדים שאנו משתמשים הרבה פחות בסטרואידים אך ישנם הרבה יותר ילודים עם BPD. עדיין לא בטוח שהגענו למצב האופטימלי של שימוש מושכל בסטרואידים שימנעו BPD אך ללא תופעות לואי ככל האפשר.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

נגע גרורתי בקשתית שמקורו בסרטן ריאה מסוג non-small cell

נגע גרורתי בקשתית שמקורו בסרטן ריאה מסוג non-small cell

מקור: pubmed
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|16/04/2026

גרורות לעין הן תופעה מוכרת, כאשר הענבייה (uvea) היא האתר השכיח ביותר למעורבות גרורתית. עם זאת, גרורות לקשתית (iris) הן נדירות יחסית, ובמיוחד כאשר מקורן הוא בסרטן ריאה מסוג Non-Small Cell Lung Cancer (NSCLC)

היעילות של טיפולים ביולוגיים שונים בטיפול בסינוסיטיס כרונית עם פוליפים נזליים: מטאנליזה רשתית

היעילות של טיפולים ביולוגיים שונים בטיפול בסינוסיטיס כרונית עם פוליפים נזליים: מטאנליזה רשתית

מקור: European Archives of Oto-Rhino-Laryngology
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|04/01/2026

בעבודה הנוכחית בוצעה מטה־אנליזה רשתית (NMA) תוך שימוש בראיות העדכניות ביותר, המשלבת נתונים מניסויים אקראיים מבוקרים (RCTs) ומ־cohort study

השפעות מין ומגדר על תחלואה באסתמה

השפעות מין ומגדר על תחלואה באסתמה

מקור: Journal of Clinical Medicine
ד"ר ליאור ברוך
ד"ר ליאור ברוך
אין תגובות|30/11/2025

הבדלי מין ומגדר ניכרים במאפיינים האפידמיולוגיים של אסתמה, במהלך הקליני ובאופי התגובה הדלקתית

יתר לחץ דם ריאתי מושרה מאמץ עשוי להיות נפוץ ב־SSc

יתר לחץ דם ריאתי מושרה מאמץ עשוי להיות נפוץ ב־SSc

מקור: Arthritis Research & Therapy
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|30/09/2025

בקרב מטופלים עם סקלרודרמה מערכתית (SSc) ואי־סבילות למאמץ, 44% הראו יתר לחץ דם ריאתי מושרה מאמץ (PH), כאשר רובם הציגו סימנים של אי־ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור (HFpEF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן