בדיקות סקירה לזיהוי ליקויי שמיעה ואובדן שמיעה לאחר הלידה (PEDIATRICS) מאת ד”ר ברזילי, עורך נאונטולוגיה

מטרת המחקר היתה לבדוק מהו אחוז הילדים הסובלים מליקוי שמיעה קבוע של הילדות (PCHI) ומהו אחוז הילדים שמצויים בהם סמני סיכון לאובדן שמיעה לאחר הלידה.

החוקרים אספו נתונים באופן רטרוספקטיבי מתוך רשומות רפואיות של ילדים שסבלו מ- PCHI בי-לטרלי (רמת שמיעה של מעל 40 dB באוזן שמצבה טוב יותר, ללא טיפול) ועברו בדיקות סריקה לזיהוי ליקויי שמיעה (UNHS) בין השנים 1995-2000 בבתי חולים שונים ברחבי אוסטריה.

אובדן שמיעה הוגדר כאובדן שלאחר הלידה כאשר ילד עבר את בדיקות ה- UNHSאך לאחר מכן אובחן כסובל מליקוי שמיעה. הימצאותם של גורמי סיכון, בהתאם להצעת ה- American Joint Committee on Infant Hearing (ה-JCIH), נבדקה באמצעות סקירת הרשומות הרפואיות של הילדים.

ב-23 (22%) מתוך 105 הילדים שסבלו מ- PCHIבי-לטרלי, הופיע ליקוי שמיעה לאחר הלידה. לאחר התאמת הנתונים, נמצא כי ב-25% ממקרי ה- PCHI הבי-לטרלים בגיל 9 שנים, מדובר בליקוי שהופיע לאחר הלידה.

גורמי סיכון נמצאו ב-17 ילדים, אך לא נמצאו בהתאמה מלאה לאלה שהוצעו על-ידי ה-JCIH. גורמי הסיכון שנמצאו היו היסטוריה משפחתית של אובדן שמיעה (ב-3 ילדים), דלקת קרום המוח (ב-2 ילדים), פגם בגלוגולת או בפנים (ב-2 ילדים), יתר לחץ דם ריאתי קבוע (בילד אחד), זיהום CMV מולד (בילד אחד), ECMO (בילד אחד), זיהומים חוזרים של האוזן התיכונה עם הצטברות נוזלים (בילד אחד), ובנוסף לגורמים המופיעים ברשימה של ה-JCIH, גם טיפול אוטו-טוקסי ולידה לפני השבוע ה-33 להריון (ב-5 ילדים וב-2 ילדים, בהתאמה, כאשר באחד הילדים נמצאו שני גורמים אלה). ב-6 ילדים לא נמצאו גורמי סיכון לאובדן שמיעה לאחר הלידה.

החוקרים מסיקים כי כ-25% ממקרי אובדן השמיעה הבי-לטרלי בילדים מתרחשים לאחר הלידה, דבר התומך בביצוע ה- UNHSלזיהוי PCHI. הם מציינים כי בחלק מהילדים לא נמצאו גורמי סיכון ובאחרים החלה ההתדרדרות במצב השמיעה אחרי גיל 3, ולכן יתכן שכדאי לעקוב אחר ילדים המצויים בסיכון עד לגיל זה. בנוסף, ממליצים החוקרים על עריכת בדיקות נוספות, כמו בדיקות סריקה בגנים ובבתי הספר.

PEDIATRICS Vol. 117 No. 4 April 2006, pp. e631-e636

הערות עורך:

המצב בארץ הינו שעדיין לא כל מחלקות הילודים עושות תבחיני שמיעה לפני השחרור. אולם, בארץ בשונה מארצות אחרות, נעשות בדיקות סקר במסגרת טיפת חלב או במסגרת גני הילדים ובתי הספר לשם אבחון לקויי שמיעה. רופאי הילודים משתמשים בגנטמיצין באופן רוטיני שהינה תרופה אוטוטוקסית, לכן, יש להזהר בשימוש בה בילודים בסיכון.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

נגע גרורתי בקשתית שמקורו בסרטן ריאה מסוג non-small cell

נגע גרורתי בקשתית שמקורו בסרטן ריאה מסוג non-small cell

מקור: pubmed
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|16/04/2026

גרורות לעין הן תופעה מוכרת, כאשר הענבייה (uvea) היא האתר השכיח ביותר למעורבות גרורתית. עם זאת, גרורות לקשתית (iris) הן נדירות יחסית, ובמיוחד כאשר מקורן הוא בסרטן ריאה מסוג Non-Small Cell Lung Cancer (NSCLC)

היעילות של טיפולים ביולוגיים שונים בטיפול בסינוסיטיס כרונית עם פוליפים נזליים: מטאנליזה רשתית

היעילות של טיפולים ביולוגיים שונים בטיפול בסינוסיטיס כרונית עם פוליפים נזליים: מטאנליזה רשתית

מקור: European Archives of Oto-Rhino-Laryngology
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|04/01/2026

בעבודה הנוכחית בוצעה מטה־אנליזה רשתית (NMA) תוך שימוש בראיות העדכניות ביותר, המשלבת נתונים מניסויים אקראיים מבוקרים (RCTs) ומ־cohort study

השפעות מין ומגדר על תחלואה באסתמה

השפעות מין ומגדר על תחלואה באסתמה

מקור: Journal of Clinical Medicine
ד"ר ליאור ברוך
ד"ר ליאור ברוך
אין תגובות|30/11/2025

הבדלי מין ומגדר ניכרים במאפיינים האפידמיולוגיים של אסתמה, במהלך הקליני ובאופי התגובה הדלקתית

יתר לחץ דם ריאתי מושרה מאמץ עשוי להיות נפוץ ב־SSc

יתר לחץ דם ריאתי מושרה מאמץ עשוי להיות נפוץ ב־SSc

מקור: Arthritis Research & Therapy
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|30/09/2025

בקרב מטופלים עם סקלרודרמה מערכתית (SSc) ואי־סבילות למאמץ, 44% הראו יתר לחץ דם ריאתי מושרה מאמץ (PH), כאשר רובם הציגו סימנים של אי־ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור (HFpEF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן