מתן סטרואידים לאחר הלידה (PNSs) משמש לעיתים תכופות למניעה או לטיפול במחלת ריאות כרונית (CLD) בילודים שנולדו במשקל לידה נמוך מאוד (VLBW), והשימוש בהם נמשך למרות החששות בנוגע לעליה בשכיחות הפגיעה הנוירו-התפתחותיות בטווח הארוך בילודים אלה.
לאחרונה, הועלתה אפשרות שקורטיקו-סטרואידים יכולים לשמש כטיפול חלופי בתת-לחץ דם בילודי VLBW, אך לא קיימים דיווחים פרוספקטיבים אודות שימוש כזה בקבוצה קוהורטית של ילודי VLBW.
ה- California Perinatal Quality Care Collaborative (ה-CPQCC) פרסם בקשה לספק מידע אודות כל ילוד VLBW שטופל בבית החולים ב-PNS או בכל אינדיקציה אחרת. במחקר תועדו האינדיקציה, התרופה ששימשה, המינון היומי ההתחלתי, גיל הילוד, סוג מערכת התמיכה הנשימתית, הלחץ הממוצע בדרכי האויר, פרקצית החמצן הנשאף ומשך מתן המינון ההתחלתי.
בין אפריל 2002 למרץ 2003 בקליפורניה, 22 מתוך 62 בתי החולים של ה- CPQCCהעבירו מידע נוסף אודות קבוצה של 1401 ילודי VLBW (קבוצת ה-EDG) המהווים 33.2% מילודי ה- VLBW שנרשמו ב- CPQCCבמהלך התקופה של 12 החודשים.
PNSs לטיפול ב- CLDניתנו ל-8.2% מילודי ה- VLBW בשנת 2003, ל-8.6% מהילודים ב-42 בתי החולים שלא סיפקו מידע נוסף, בהשוואה ל-7.6% בקבוצת ה-EDG). ;9.3% מתוך 1401 ילודי ה- VLBW ב-EDG קיבלו PNSs, כש-3.6% קיבלו PNSs לטיפול ב-CLD בלבד, 11.8% קיבלו PNSs באינדיקציות שאינן CLD, ו-4.0% קיבלו PNSs עבור שתי האינדיקציות.
בכל קטגוריות המשקל של הילודים, היה השימוש באינדיקציות שאינן CLD גדול באופן מובהק סטטיסטית, בהשוואה לשימוש בשל CLD. האינדיקציה השכיחה ביותר שאיננה CLD היתה תת-לחץ דם, לאחריה extubation stridor, שבגינו טופלו 36 (16.3%) מהילודים.
עבור תת-לחץ דם, התרופות ששימשו היו הידרו-קורטיזון ולאחריו dexamethasone. בילודים שטופלו באמצעות PNSs בלבד בשל תת-לחץ דם נמצאה שכיחות גבוהה באופן מובהק סטטיסטית לדימום תוך-חדרי, בין חדרי, leukomalacia ותמותה, בהשוואה לילודים שטופלו רק עבור CLD או אלו שלא קיבלו PNSs.
החוקרים מסיקים כי השימוש המוקדם השכיח בהידרו-קורטיזון לטיפול בתת-לחץ דם ושיעורי המורבידיות והתמותה הגבוהים בילדים המקבלים טיפול זה טרם הוכרו בעבר וכי דרושים מאוד מחקרים הבוחנים את הסיכון למול התועלת בשימוש קצר הטווח וארוך הטווח של טיפול זה.
PEDIATRICS Vol. 117 No. 3 March 2006, pp. 704-713
הערות עורך:
נראה שעדיין אנו מתחבטים בשאלה על השפעת הסטרואידים לאחר הלידה. איננו בטוחים כמה ישנה חשיבות לסוג הסטרואידים, דרך המתן, מינון, משך הזמן ועיתוי המתן. מה שברור הוא שככל והסטרואידים ניתנים מוקדם יותר, לפגים קטנים יותר ולזמן ממושך יותר הרי שהסיכון לפגיעה נוירולוגית הינו גדול יותר. לכן, לא ברורה לי מסקנתם של עורכי מחקר זה שמצאו כי הסטרואידים הניתנים לטיפול בתת לחץ דם השפעתם מזיקה. הרי ברור שהם ניתנו מוקדם יותר וכן שהילודים עם תת לחץ דם נמצאים בסיכון רק בשל העובדה הזו, ללא תלות בטיפול בסטרואידים.