איזו שיטה יעילה יותר לקביעת מינון הקורטיקוסטרואידים בחולי אסתמה ?

קורטיקוסטרואידים (corticosteroids) בשאיפה הם טיפול מקובל לאסתמה כרונית.

מינון התרופה נקבע במטרה להשיג שליטה טובה בתסמיני המחלה, תוך שימוש במינון הנמוך האפשרי על מנת להפחית את תופעות הלוואי.

מכיוון שמינון התרופה הדרוש לשליטה בתסמינים שונה ממטופל למטופל וכן באותו מטופל בתקופות שונות יש צורך בשיטה קלה, יעילה ובטוחה שתסייע בקביעת המינון הדרוש.

ההנחיות כיום ממליצות על קביעת המינון על פי תסמיני האסתמה ותוצאות בדיקות תפקודי ריאות בסיסיות. מחקרים הראו ששימוש בקריטריונים שונים לקביעת מינון הקורטיקוסטרואידים, כדוגמת תגובתיות-יתר של דרכי הנשימה או איזונופיליה (eosinophilia) בדגימת כיח, הובילו לשיפור בתוצאות. עם זאת, בדיקות אלו דורשות זמן או קשות לביצוע.

מקטע הניטריק אוקסיד (nitric oxide) באוויר הננשף הוא סמן של אסתמה.  מקטע ה-NO הננשף עולה בהתאם למידת הדלקת בדרכי האוויר. עליה במקטע ה-NO הננשף קשורה בהתדרדרות בשליטה באסתמה. טיפול אנטי-דלקתי מביא לירידה ברמת ה-NO בתלות במינון התרופה. בניגוד לבדיקת כיח או בדיקות תגר לתגובתיות דרכי הנשימה, בדיקת מקטע ה-NO הננשף קלה לביצוע ומקובלת על רוב המטופלים.

במחקר פרוספקטיבי, אקראי ומבוקר פלצבו זה השוו החוקרים בין שתי שיטות לתיקון מינון הקורטיקוסטרואידים בשאיפה: אלגוריתם המבוסס על מקטע ה-NO בנשיפה לעומת אלגוריתם המבוסס על הקווים המנחים המקובלים למעקב וטיפול באסתמה.

במחקר השתתפו קרוב ל-100 מטופלים עם אסתמה המטופלים באופן קבוע בקורטיקוסטרואידים בשאיפה. המטופלים הוקצו אקראית להתאמת מינון הקורטיקוסטרואידים, באופן הדרגתי, על-פי מדידות מקטע ה-NO בנשיפה או על בסיס ההנחיות המקובלות.

בשלב הראשון נקבע המינון האופטימלי של התרופה ובשלב השני נותרו המטופלים במעקב למשך 12 חודשים. התוצאה העיקרית שנבחנה הייתה שכיחות התקפי האסתמה. כמו כן נבדק המינון הממוצע היומי של קורטיקוסטרואידים בשאיפה.

עם סיום המחקר נמצא שמינון התרופה היומי הממוצע היה גבוה פי 1.7 בקבוצת הביקורת בהשוואה לקבוצה בה נקבע המינון על פי מקטע ה-NO הננשף, הבדל זה היה מובהק סטטיסטית. לא היה הבדל משמעותי בשכיחות ההתקפים בין שתי הקבוצות.

כמו כן לא נמצאו הבדלים משמעותיים בסמנים של שליטה באסתמה, שימוש בפרדניזון (prednisone)  פומי, תפקודי הריאות או דרגת הדלקת בדרכי הנשימה.

לסיכום, על-ידי שימוש במדידות מקטע ה-NO בנשיפה ניתן להפחית משמעותית את מינון הקורטיקוסטרואידים בשאיפה תוך שמירה על שליטה טובה בתסמיני המחלה.

למאמר


Use of Exhaled Nitric Oxide Measurements to Guide Treatment in Chronic Asthma, Andrew D. Smith, Jan O. Cowan, Karen P. Brassett, G. Peter Herbison, D. Robin Taylo, NEJM Volume 352:2163-2173 May 26 2005 Number 21,

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

נגע גרורתי בקשתית שמקורו בסרטן ריאה מסוג non-small cell

נגע גרורתי בקשתית שמקורו בסרטן ריאה מסוג non-small cell

מקור: pubmed
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|16/04/2026

גרורות לעין הן תופעה מוכרת, כאשר הענבייה (uvea) היא האתר השכיח ביותר למעורבות גרורתית. עם זאת, גרורות לקשתית (iris) הן נדירות יחסית, ובמיוחד כאשר מקורן הוא בסרטן ריאה מסוג Non-Small Cell Lung Cancer (NSCLC)

היעילות של טיפולים ביולוגיים שונים בטיפול בסינוסיטיס כרונית עם פוליפים נזליים: מטאנליזה רשתית

היעילות של טיפולים ביולוגיים שונים בטיפול בסינוסיטיס כרונית עם פוליפים נזליים: מטאנליזה רשתית

מקור: European Archives of Oto-Rhino-Laryngology
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|04/01/2026

בעבודה הנוכחית בוצעה מטה־אנליזה רשתית (NMA) תוך שימוש בראיות העדכניות ביותר, המשלבת נתונים מניסויים אקראיים מבוקרים (RCTs) ומ־cohort study

השפעות מין ומגדר על תחלואה באסתמה

השפעות מין ומגדר על תחלואה באסתמה

מקור: Journal of Clinical Medicine
ד"ר ליאור ברוך
ד"ר ליאור ברוך
אין תגובות|30/11/2025

הבדלי מין ומגדר ניכרים במאפיינים האפידמיולוגיים של אסתמה, במהלך הקליני ובאופי התגובה הדלקתית

יתר לחץ דם ריאתי מושרה מאמץ עשוי להיות נפוץ ב־SSc

יתר לחץ דם ריאתי מושרה מאמץ עשוי להיות נפוץ ב־SSc

מקור: Arthritis Research & Therapy
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|30/09/2025

בקרב מטופלים עם סקלרודרמה מערכתית (SSc) ואי־סבילות למאמץ, 44% הראו יתר לחץ דם ריאתי מושרה מאמץ (PH), כאשר רובם הציגו סימנים של אי־ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור (HFpEF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן