לפי דיווח במעריב 57 תרופות ו-8 טכנולוגיות הוגדרו כ”חיוניות” במסגרת דיוני ועדת סל הבריאות (מעריב)

מעריב מדווח היום על תוצאות ראשוניות, כנראה, מתוך דיוני ועדת סל הבריאות. נכון יותר אולי לאמר שהעיתון חושף היום את החלוקה לקטגוריות  של התכשירים/טכנולוגיות/שירותים  כפי שצוות משרד הבריאות ו/או ועדת הסל חילקו במסגרת תהליך הדיון והתעדוף.

ע”פ מעריב, מדובר ב-4 קבוצות אליהן קוטלגה כל בקשה להכללה בסל הבריאות:

  • תרופות/טכנולוגיות חיוניות – ברשימה זו נכללים כיום לפי העיתון 57 תרופות ו-8 טכנולוגיות. ברשימה תרופות חדשות לסוכרת, סרטן, איידס, מחלות לב וטרשת עורקים, סטנטים מצופי תרופה, קיצוב מוחי לטיפול בהפרעות תנועה ועוד.

  • תרופות/טכנולוגיות בעדיפות גבוהה ביותר – ברשימה הזו 31 תרופות ו-5 טכנולוגיות.

  • תרופות/טכנולוגיות בעדיפות גבוהה – כאן נכללו לפי מעריב 66 תרופות נוספות ו-6 טכנולוגיות

  • תרופות/טכנולוגיות בעדיפות חשובה – תוספת של עוד 5 תרופות ו-3 טכנולוגיות.
  • מעריב מציין שזוהי אינה הרשימה הסופית וצפויים בה עוד שינויים עד לסיכום שאמור להתפרסם באמצע פברואר.

    לכתבה במעריב

    לרשימה המלאה של התרופות/טכנולוגיות בקבוצות 2-4 שלעיל

    הערת המערכת:

    השימוש בקטגוריות של “חיוני” , “עדיפות גבוהה ביותר”  וכד’ הוא בעייתי להערכתנו. יכולה להיות תרופה/טכנולוגיה “חיונית” (איך מגדירים ומודדים את החיוניות ?!…)  ביותר אך מאוד מאוד יקרה. האם היא צריכה להיות ברשימה המועדפת ומדורגת לפני טכנולוגיה/תרופה שנניח מדורגת רק “בעדיפות חשובה” אך כמעט ואינה דורשת עלויות ומשאבים כלכליים נוספים ממערכת הבריאות במידה ותוכלל בסל ?

    תורת כלכלת הבריאות “המציאה” כבר לפני לא מעט שנים, עשור לפחות, אם לא יותר, את המונח “תוספת עלות להשגת שנת חיים אחת נוספת באיכות חיים מלאה”, ובאנגלית Cost per QUALY- Quality Adjusted Life Year .

    משום מה, תהליך התיעדוף במסגרת ועדת הסל עדיין נמנע מלהשתמש במדד אובייקטיבי מקובל המאפשר סולם השוואה אחיד לכל התרופות והטכנולוגיות תוך התחשבות הן בעלות הנוספת הנדרשת לשימוש בתרופה/טכנולוגיה, והן באפקטיביות של הטכנולוגיה במונחי שיפור תוחלת ואיכות חיי המטופלים.

    תגובות רוצה להצטרף לדיון?

    אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

    מאמרים

    נגע גרורתי בקשתית שמקורו בסרטן ריאה מסוג non-small cell

    נגע גרורתי בקשתית שמקורו בסרטן ריאה מסוג non-small cell

    מקור: pubmed
    ד"ר יעל שרון
    ד"ר יעל שרון
    אין תגובות|16/04/2026

    גרורות לעין הן תופעה מוכרת, כאשר הענבייה (uvea) היא האתר השכיח ביותר למעורבות גרורתית. עם זאת, גרורות לקשתית (iris) הן נדירות יחסית, ובמיוחד כאשר מקורן הוא בסרטן ריאה מסוג Non-Small Cell Lung Cancer (NSCLC)

    היעילות של טיפולים ביולוגיים שונים בטיפול בסינוסיטיס כרונית עם פוליפים נזליים: מטאנליזה רשתית

    היעילות של טיפולים ביולוגיים שונים בטיפול בסינוסיטיס כרונית עם פוליפים נזליים: מטאנליזה רשתית

    מקור: European Archives of Oto-Rhino-Laryngology
    פרופ' יוסף אלידן
    פרופ' יוסף אלידן
    אין תגובות|04/01/2026

    בעבודה הנוכחית בוצעה מטה־אנליזה רשתית (NMA) תוך שימוש בראיות העדכניות ביותר, המשלבת נתונים מניסויים אקראיים מבוקרים (RCTs) ומ־cohort study

    השפעות מין ומגדר על תחלואה באסתמה

    השפעות מין ומגדר על תחלואה באסתמה

    מקור: Journal of Clinical Medicine
    ד"ר ליאור ברוך
    ד"ר ליאור ברוך
    אין תגובות|30/11/2025

    הבדלי מין ומגדר ניכרים במאפיינים האפידמיולוגיים של אסתמה, במהלך הקליני ובאופי התגובה הדלקתית

    יתר לחץ דם ריאתי מושרה מאמץ עשוי להיות נפוץ ב־SSc

    יתר לחץ דם ריאתי מושרה מאמץ עשוי להיות נפוץ ב־SSc

    מקור: Arthritis Research & Therapy
    פרופ' שחף שיבר
    פרופ' שחף שיבר
    אין תגובות|30/09/2025

    בקרב מטופלים עם סקלרודרמה מערכתית (SSc) ואי־סבילות למאמץ, 44% הראו יתר לחץ דם ריאתי מושרה מאמץ (PH), כאשר רובם הציגו סימנים של אי־ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור (HFpEF)

    כניסת צוות רפואי

    הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

    לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

    עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן