ממחקר חדש עולה שאלגוריתם אבחנתי הכולל מדידה של interleukin 8 (IL-8) ושל C-reactive protein (CRP) עשויה להוריד את מספר המקרים של טיפול אנטיביוטי מיותר בילודים. 

החוקרים ציינו שזיהום בקטריאלי בילוד קשה לאבחון מוקדם בגלל שסימניו אינם ספציפים. כשהזיהום מאובחן מאוחר הוא קשור בתמותה גבוהה. לכן, פעמים רבות, ניתן טיפול אנטיביוטי לילוד גם כאשר קיים חשש קל לזיהום שכזה.

במחקר השתתפו 1,291 ילודים, בני 72 שעות או פחות אשר היה קיים אצלם חשד לזיהום בקטריאלי עקב סימנים קלינים או גורמי סיכון מיילדותיים. כל הילודים נולדו במועד או טרם המועד והיו יציבים מספיק כדי להמתין לתוצאות של הבדיקות. חלק מהילודים קיבל טיפול אנטיביוטי על פי ההנחיות בכל מרכז והקבוצה השניה קיבלה טיפול אנטיביוטי רק אם רמות ה-IL8 היו גבוהות מ-70 pg/mL ו/או רמות ה-CRP היו מעל 10 mg/L.

315 מתוך 635 הילודים (49.6%) בקבוצת הטיפול הסטנדרטי ו-237 מתוך 656 (36.1%) בקבוצת ה-IL8/CRP קיבלו טיפול אנטיביוטי. במהלך ההערכה הראשונית הוחמצה האבחנה של זיהום ב-17.3% מהילודים בקבוצת הטיפול הסטנדרטי וב-14.5% מהילודים בקבוצת ה-IL8/CRP.

השילוב של מדידת ה-IL8 ושל ה-CRP גילה את כל הילודים עם תרבית דם חיובית כבר בהערכה הראשונית.

במגבלות של המחקר ניתן לציין הגדרה רחבה של זיהום, הבדל בין המרכזים שהשתתפו במחקר הן מבחינת אוכלוסית החולים והן מבחינת הסף להתחלת טיפול אנטיביוטי. כמו כן היה הבדל קטן בין המרכזים באלגוריתם האבחנתי. 

החוקרים הדגישו שהאלגוריתם האבחנתי אינו מיועד לילודים חולים מאד הנמצאים בסיכון גבוה לזיהום בקטריאלי, מקרים בהם יש להתחיל מיידית בטיפול אנטיביוטי.

החוקרים סיכמו שמהממצאים עולה שבאמצעות השימוש באלגוריתם אבחנתי הכולל מדידת IL8 ו-CRP ניתן להפחית את מספר המקרים בהם ניתן טיפול אנטיביוטי לילודים עקב סימנים קלינים קלים עד בינוניים או סיכון מיילדותי לזיהום בקטריאלי. “הגישה הזו נראית בטוחה ועשויה להפחית את ההתפתחות וההתפשטות של חיידקים עמידים במחלקות הילודים” הם הוסיפו.  

Pediatrics. 2004;114:1-8

לידיעה