במחקר שנערך במסגרת הרפואה הראשונית השתתפו 1524 מעשנים.

החוקרים בדקו את ההשפעה של ייעוץ מועט ובינוני וכן את ההשפעה של תכשיר שחרור איטי של Bupropion במינונים שונים (150 או 300 מ”ג ליום).

ייעוץ מינימלי הוגדר כשיחה מוכתבת מראש בת 5 עד 10 דקות, ביום שלאחר הפסקת העישון ובהמשך שליחה של 4 שאלונים. ייעוץ בינוני הוגדר כתוכנית ייעוץ טלפונית במסגרתה התקיימו 5 שיחות טלפון מתוזמנות, שליחת מידע רלוונטי בדואר ומנוי לשירות טלפוני לנגמלים מעישון למשך שנה בחינם.

לאחר שנה שיעור הנבדקים שלא חזר לעשן היה 24% בקרב אלו שקיבלו ייעוץ מינימלי ו- Bupropion במינון 150 מ”ג, 31% בייעוץ בינוני ומינון של 150 מ”ג, 26% בקרב אלו שקיבלו ייעוץ מינימלי ומינון של 300 מ”ג ו-33% בקרב הנבדקים שקיבלו ייעוץ בינוני ו- Bupropion במינון 300 מ”ג.

מרבית המשתתפים דיווחו על תופעות לוואי במהלך הטיפול, יותר בקרב אלו שקיבלו את המינון הגבוה.

החוקרים סיכמו ששילוב של תמיכה טלפונית ו- bupropion הוליך לשיעורי הפסקת עישון משמעותיים בכל הקבוצות לאחר שנה, כאשר שימוש במינון הגבוה יותר (300 מ”ג) השיג שיעורים טובים רק בקצת מהמינון הנמוך יותר, אך הביא גם לשיעור גבוה יותר של תופעות לוואי ולעלות גבוהה יותר.

“ייעוץ רב יותר שיפר את שיעורי הפסקת העישון בכ-7% לעומת הייעוץ המינימלי” הם הוסיפו.

BMJ 2004;328 21st February 2004 issue

לידיעה במדסקייפ