טיפול משולב בנוגדי-דיכאון עשוי להיות בטוח ויעיל בחולים עם דיכאון אשר לא הגיבו לטיפול מונותרפי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry.
החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים להשוואת משלבים של שתי תרופות נוגדות-דיכאון עם טיפול מונותרפי בנוגדי-דיכאון במבוגרים עם דיכאון אשר לא הגיבו לטיפול מונותרפי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי משלבים של נוגדי-דיכאון ניתנים לעיתים קרובות לחולים עם דיכאון חד, אך מחקרים הצביעו על תוצאות סותרות. כעת הם ביקשו להשלים סקירה שיטתית ומטה-אנליזה להערכת היעילות והסבילות של טיפול משולב. בצורה נפרדת בחנו החוקרים משלבים הכוללים אנטגוניסטים לאוטו-רצפטור α פרה-סינפטי או Bupropion.
חיפוש במאגרי MEDLINE, Embase, PsycINFO ו-Cochrane Central Register of Controlled Trials הוביל לזיהוי 39 מחקרים אקראיים ומבוקרים עם 6,751 משתתפים. התוצא העיקרי של המחקר היה הערכת יעילות הטיפול, כפי שנקבע לפי הבדל ממוצע מתוקנן (Standardized Mean Difference); תוצאים משניים כללו תגובה, הפוגה, שינוי במדדי דירוג מתחילת המחקר, מספר הפסקות טיפול ומספר הפסקות טיפול עקב אירועים חריגים.
מהנתונים עולה כי טיפול משולב הוביל לתוצאות טובות יותר באופן מובהק סטטיסטית מטיפול מונותרפי (הבדל ממוצע מתוקנן של 0.31, רווח בר-סמך 95% של 0.19-0.44). שילוב מעכב קליטה חוזרת עם אנטגוניסט לאוטו-רצפטור α2 פרה-סינפטי היה עדיף על שילובים אחרים (הבדל ממוצע מתוקן של 0.37, רווח בר-סמך 95% של 0.19-0.55). משלבים עם Bupropion לא היו עדיפים על טיפול מונותרפי (הבדל ממוצע מתוקן של 0.10, רווח בר-סמך 95% של 0.07- עד 0.27). מספר הפרישות מהמחקר והפרישות עקב תופעות לוואי לא היה שונה משמעותית בין הטיפולים.
התוצאות נותרו על-כנן לאחר ניתוחים שונים, כולל ניתוחים שהוגבלו למחקרים עם סיכון נמוך להטיות.
במטה-אנליזה זו של מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת משלבי נוגדי-דיכאון אל מול טיפול מונותרפי, משלב נוגדי-דיכאון לווה בתוצאות טובות יותר של הטיפול, אך לא הביא לשיפור שיעור החולים שהפסיקו את הטיפול. ייתכן ויש עדיפות למשלבים הכוללים אנטגוניסט לאוטו-רצפטור α2 פרה-סינפטי ואלו עשויים לשמש כקו-טיפול ראשון במקרים חמורים של דיכאון ובחולים שאינם מגיבים לטיפול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!