תכונות הקשורות בהפרעת אישיות טורדנית-כפייתית עשויות להשפיע על הסיכון להפרעת הסתגלות לאחר קורונה (Journal of Psychiatric Research)

מספר תכונות הקשורות בהפרעת אישיות טורדנית-כפייתית מנבאות קשיי הסתגלות לאחר מגפת הקורונה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Psychiatric Research. הקורלציה המשמעותית ביותר תועדה עם תכונות פרפקציוניזם ועיסוק-יתר בפרטים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במחקר קודם שכלל 438 מבוגרים מהאוכלוסייה הכללית בבריטניה מצאו כי 25% מהנשאלים דיווחו על בעיות הסתגלות מחדש לאחר תקופת המגפה. הדבר היה בולט במיוחד בחולים עם היסטוריה של הפרעה פסיכיאטרית ובאלו עם תכונות טורדניות-כפייתיות. במטרה לזהות טוב יותר את אלו בסיכון הגבוה ביותר, החוקרים השלימו ניתוח משני של הנתונים במטרה לזהות את אלו בסיכון הגבוה ביותר.

ניתוח סטטיסטי הושלם במטרה לבחון את הקשר בין שמונה תכונות אישיות הנכללות ב-DSM-5 תחת אבחנת הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית, כפי שנקבע לפי מד CPAS (Compulsive Personality Assessment Scale) ומגוון מרכיבים בשאלון הסתגלות לאחר המגפה.

מהנתונים עולה קשר בין שלושה מרכיבים בשאלון Post-Pandemic Adjustment Questionnaire ובין מרכיבים פרטניים במדד CAPS: “קשיי הסתגלות כלליים” נקשרו עם פרפקציוניזם, עיסוק יתר בפרטים, מודעות יתר וצורך בשליטה; “הימנעות חברתית” נקשרו עם פרפקציוניזם ועיסוק יתר בפרטים; ו”התנהגויות לחיטוי” נקשרו עם עיסוק יתר בפרטים.

מבין מגוון התכונות של הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית לניבוי בעיות הסתגלות לאחר המגפה, פרפקציוניזם ועיסוק יתר בפרטים הדגים את הקורלציה הבולטת ביותר. תכונות אלו עשויות לשמש כבסיס לגישות סקר והתערבות חדשות במטרה לשפר את הבריאות הנפשית ותחושת הרווחה של הציבור לאחר המגפה.

Journal of Psychiatric Research April, 2022

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן