תוצאות מבטיחות לחומצות שומן אומגה-שלוש כנגד הפרעת אישיות גבולית (J Clin Psychiatry)

חומצות שומן אומגה שלוש הדגימו תוצאות מבטיחות כתוספת טיפול לשיפור תסמינים של הפרעת אישיות גבולית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים מבטיחים בחנו את השימוש בחומצות שומן אומגה-שלוש כנגד הפרעת אישיות גבולית, אך ההשפעה הכוללת עדיין אינה ברורה. מטרתם כעת הייתה להשלים מטה-אנליזה להערכת התועלת של חומצות שומן אומגה-שלוש כנגד הפרעת אישיות גבולית, תוך הבחנה בין תסמינים אפקטיביים, אימפולסיביים וקוגניטיביים.

החוקרים ערכו חיפוש בספרות הרפואית במאגרי PubMed, EMBASE, PsycINFO ו-MEDLINE וזיהו מחקרים אקראיים ומבוקרים להשוואת חומצות שומן אומגה-שלוש עם פלסבו או כל טיפול פעיל אחר. מטה האנליזה כללה חמישה מחקרים, כולל 4 מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת השפעות חומצות שומן אומגה-שלוש ב-137 חולים עם הפרעת אישיות גבולית או התנהגות על-רקע הפרעה זו.

ממטה האנליזה עולה ירידה משמעותית בהשפעה של חומצות שומן אומגה-שלוש על החומרה הכוללת של תסמיני הפרעת אישיות גבולית (הבדל ממוצע של 0.54, p=0.0041), ללא הטרוגניות (I2=0.00, p=0.45). מניתוח מעמיק של הנתונים עלו השפעות משמעותיות על הפרעה בבקרת אפקט (הבדל ממוצע של 0.74, p=0.002) והתנהגות אימפולסיבית (הבדל ממוצע של 0.45, p=0.024). עם זאת, ההשפעות על תסמינים קוגניטיביים לא היו מובהקות סטטיסטיות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהעדויות הזמינות אודות חומצות שומן אומגה-שלוש עולה כי תוספים אלו עשויים להביא לשיפור תסמיני הפרעת אישיות גבולית, בפרט עם הפרעה בבקרת האפקט או עם התנהגות אימפולסיבית ולכן יש לשקול מתן שמן דגים כתוספת טיפול בחולים אלו.

J Clin Psychiatry. Published online May 4, 2021

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן