כרבע מהחולים בסיכון קליני גבוה לפסיכוזה מפתחים את ההפרעה בתוך שלוש שנים (JAMA Psychiatry)

כרבע מהחולים בסיכון קליני גבוה לפסיכוזה מפתחים פסיכוזה בתוך שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מטה-אנליזה קודמת מצאה כי הסיכון להתקדמות לפסיכוזה בחולים בסיכון קליני גבוה לפסיכוזה עומד על 18% לאחר 6 חודשים, 22% לאחר שנה אחת, 29% לאחר שנתיים ו-36% לאחר שלוש שנים. בסקירה הנוכחית ביקשו החוקרים לכמת את הסיכון להתקדמות לפסיכוזה באוכלוסיה זו.

החוקרים בחנו נתונים משני מאגרים עד 1 בנובמבר, 2020, וערכו חיפוש ידני במקורות ממאמרים קודמים. הם כללו 130 מחקרים שדיווחו על הסיכון להתפתחות פסיכוזה ב-9,222 משתתפים בסיכון קליני גבוה לפסיכוזה (גיל ממוצע של 20.3 שנים, 55.3% גברים).

הסיכון המצטבר להתקדמות לפסיכוזה לאחר חצי שנה עמד על 0.09 (רווח בר-סמך 95% של 0.07-0.1), לאחר שנה עמד הסיכון על 0.15 (רווח בר-סמך 95% של 0.13-0.16), לאחר שנה וחצי נרשם סיכון של 0.2 (רווח בר-סמך 95% של 0.17-0.22), לאחר שנתיים הסיכון עמד על 0.19 (רווח בר-סמך 95% של 0.17-0.22), לאחר שנתיים וחצי נרשם סיכון של 0.25 (רווח בר-סמך 95% של 0.21-0.29), לאחר שלוש שנים הסיכון עמד על 0.3 (רווח בר-סמך 95% של 0.22-0.29), הסיכון עמד על 0.27 (רווח בר-סמך 95% של 0.23-0.3) לאחר ארבע שנים ובשלב מאוחר יותר נרשם סיכון של 0.28 (רווח בר-סמך 95% של 0.2-0.37).

מניתוח קפלן-מאייר עלה כי הסיכון המצטבר להתקדמות לפסיכוזה עמד על 0.08 (רווח בר-סמך 95% של 0.08-0.09) לאחר חצי שנה, 0.14 (רווח בר-סמך 95% של 0.13-0.15) לאחר שנה אחת, 0.17 (רווח בר-סמך 95% של 0.16-0.19) לאחר שנה וחצי, 0.2 (רווח בר-סמך 95% של 0.19-0.21) לאחר שנתיים, 0.25 (רווח בר-סמך 95% של 0.23-0.26) לאחר שנתיים וחצי, 0.27 (רווח בר-סמך 95% של 0.25-0.28) לאחר שלוש שנים, 0.28 (רווח בר-סמך 95% של 0.26-0.29) לאחר שלוש וחצי שנים, 0.29 (רווח בר-סמך 95% של 0.27-0.3) לאחר ארבע שנים ו-0.35 (רווח בר-סמך 95% של 0.32-0.38) לאחר 10 שנים, כאשר יחס הסיכון התייצב לאחר ארבע שנות מעקב.

על-פי ניתוח מטה-רגרסיה, שיעור נמוך יותר של נשים ושיעור גבוה יותר של תסמינים פסיכוטיים לתקופה קצרה ומוגבלת נקשרו עם עליה בסיכון להתפתחות פסיכוזה. החוקרים מציינים כי הייתה הטרוגניות גבוהה בין המחקרים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ניטור קליני ממושך וטיפול מונע עשוי להועיל לקבוצת חולים זו.

JAMA Psychiatry 2021

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן