תרופות כנגד הגדלה שפירה של הערמונית עשויות להגן מפני מחלת פרקינסון (JAMA Neurology)

ממחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology עולות עדויות משכנעות לפיהן חסמי אלפא, כולל Terazosin, Doxazosin, או Alfuzosin, המשמשים לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית עשויים לספק הגנה מפני מחלת פרקינסון.

החוקרים מסבירים כי Terazosin, Doxazosin ו-Alfuzosin, אך לא Tamsulosin, הוכחו כתרופות המגבירות גליקוליזה, כך שיש הזדמנות לבחון את המטופלים ב-Tamsulosin כקבוצת ביקורת מבחינת ההגנה העצבית, בהשוואה לשלוש התרופות האחרות.

החוקרים התבססו על מאגר נתונים מדנמרק ונתוני Truven Health Analytics MarketScan, הם יצרו למעלה מ-147,000 זוגות תואמים של גברים שהחלו בטיפול ב- Terazosin, Doxazosin, או Alfuzosin או גברים שהחלו טיפול ב-Tamsulosin כנגד הגדלה שפירה של הערמונית או בעיות שתן אחרות, עם מעקב במשך לפחות שנה אחת.

מהנתונים עלה כי טיפול בשלוש התרופות המגבירות גליקוליזה לווה בירידה משמעותית של 12% עד 37% בסיכון למחלת פרקינסון, בהשוואה לטיפול ב-Tamsulosin.

החוקרים מדווחים כי בעבר הם הראו כי טיפול ב-Terazosin ותרופות דומות השפיע על חומרת המחלה במודלים של חיות עם מחלת פרקינסון. הם גם מצאו בעברי כי טיפול בתרופות אלו בחולים עם מחלת פרקינסון לווה בירידה במספר הביקורים בשל תסמיני מחלת פרקינסון. עם זאת, לא ידוע אם ל-Terazosin או תרופות דומות השפעה על הסיכון להתפתחות מחלת פרקינסון.

במידה וממצאים אלו יאושרו במחקרים נוספים, אזי ייתכן ויהיה מקום להציע מתן תרופות אלו כטיפול להגנה על מערכת העצבים בחולים עם אבחנה חדשה של מחלת פרקינסון.

JAMA Neurology 2021

לידיעה ב-MDLinx

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן