בקרב קבוצת נבדקים המקבלים טיפול לדיכאון, יותר משליש אובחנו מאוחר יותר עם סינדרום מטבולי.
נבדקים עם סימפטומים ממושכים של דיכאון נמצאים בסיכון מוגבר לסינדרום מטבולי, ובמילים אחרות, למקבץ של גורמי סיכון הקשור להשמנה מרכזית ועליה בסיכון לסוכרת סוג 2 ולאירועים קרדיווסקולרים.
במהדורת ספטמבר של Journal of Clinical Psychiatry החוקרים ציינו כי הקשר בין דיכאון ובין תנגודת לאינסולין עבר בדיקה קפדנית, בעיקר בשנים האחרונות.
על מנת לחקור את הנושא יותר, נערך מחקר, שכלל 121 נבדקים עם סימפטומים של דיכאון. בנקודת ההתחלה ל-87 נבדקים (72%) היה דיכאון מג’ורי.
לאחר תקופת מעקב של 6 שנים, השכיחות של סינדרום מטבולי הייתה 36%. באוכלוסייה הכללית הלא סוכרתית, השיעורים בפינלנד היו דומים לאלה שבאירופה (בערך 15%).
בנוסף, השכיחות של סינדרום מטבולי הייתה הכי גדולה (58%) בתת קבוצה של 19 נבדקים, שאובחנו כאשר עוד היה להם דיכאון מג’ורי.
החוקרים מסכמים ואומרים כי לאור ממצאים אלה, ניתן להגיד כי טיפול מוקדם בדיכאון חשוב ביחס לבריאות הכללית, ומצד שני, סימפטומים ממושכים של דיכאון דורשים הערכה של סיכונים בריאותיים גופניים נלווים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!