מטרת המחקר היתה להעריך את הקשר בין הרטבה במיטה לאבני דרך התפתחותיות שונות במגוון רחב של ילדים.
נאסף מידע באמצעות שאלונים ונערכו ראיונות בבית עם האם.
מגוון מייצג של ילדים שנולדו בין 1997 ל-1998 בקוויבק קנדה השתתפו במחקר. מערך שלם של נתונים ל-1666 ילדים בגילאים 29, 41 ו-53 חודשים נאסף.
תוצאות העיקריות שנבדקו היו אחוז הילדים שהרטיבו במיטה וגורמים התפתחותיים הקשורים לבעיה.
בערך 10% מהילדים הרטיבו במיטה בגיל 53 חודשים. הפסקת ההרטבה מתרחשת אצל רוב הילדים בגיל 29-41 חודשים. יכולות מוטוריות הושגו ע”י פחות בנים שהרטיבו במיטה לעומת בנים שלא הרטיבו (ישבו ללא תמיכה למשך 10 דקות בגיל 5 חודשים והתחילו לזחול בגיל 5 חודשים). יותר בנות שהרטיבו נולדו בטרם עת והיו היפראקטיביות עם בעיית חוסר תשומת לב בהשוואה לאלו שלא (P<.01). אבני דרך בשפה הושגו ע”י פחות ילדים שהרטיבו לעומת אלו שלא (בנים: P = .04; בנות: P = .02). לא היו הבדלים בין הקבוצות לגדילה פיזית ומשתני שינה.
החוקרים הסיקו כי הממצאים מראים על קשר בין הרטבה במיטה ואבני דרך התפתחותיות בילדות המוקדמת. המחקר תומך בכך כי הרטבה יכולה להוות סמן לעיכוב אפשרי בהתפתחות של מערכת העצבים המרכזית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!