תוצאות תרומבוליזה תוך-ורידי לטיפול בחולים עם דיסקציה של עורקי צוואר (Neurology)

במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם דיסקציה של עורקי צוואר וחשד לאירוע מוחי איסכמי, תרומבוליזה תוך-ורידית מובילה לשיפור בתוצאות התפקודיות, ללא עליה בסיכון לדימום תוך-גולגולתי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיסקציה של עורק צווארי אחראית לרבע מהאירועים המוחיים האיסכמיים במבוגרים צעירים. כעת הם ביקשו לבחון את היתרונות והחסרונות של תרומבוליזה תוך-ורידית בחולים שהתייצגו עם דיסקציה ספונטנית של עורק צווארי ותסמיני אירוע מוחי איסכמי חד.

ניתוח הנתונים מבוסס על ממצאי מחקר STOP-CAD הרטרוספקטיבי וכולל חולים עם דיסקציה ספונטנית של עורק צווארי בתוך יממה מתסמיני אירוע מוחי איסכמי חד. החולים סווגו לאלו שהופנו לתרומבוליזה תוך-ורידית ואלו שלא קיבלו טיפול זה. החוקרים בחנו את הקשר בין תרומבוליזה תוך-ורידית ובין עצמאות תפקודית לאחר 90 ימים (מדד Modified Rankin Scale של 0-2) והיארעות דימום תוך-גולגולתי תסמיני (אשר הוגדר כדימום תוך-גולגולתי המוביל להופעה חדשה או החמרת תסמינים נוירולוגיים בתוך 72 שעות מאבחנה של דיסקציה של עורק צווארי).

מדגם המחקר כלל 1,653 חולים ממדגם STOP-CAD המקורי שכלל 4,203 משתתפים. הגיל החציוני של המשתתפים עמד על 49 שנים, 35.1% היו נשים.  מכלל המשתתפים במחקר, 512 (31%) הופנו לטיפול תרומבוליזה תוך-ורידית.

מהנתונים עולה כי טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית לווה בסיכויים גבוהים יותר לעצמאות תפקודית לאחר 90 ימים (יחס סיכויים מתוקן של 1.67, רווח בר-סמך 95% של 1.23-2.28), ללא עליה משמעותית בסיכון לדימום תוך-גולגולתי תסמיני (יחס סיכויים מתוקן של 1.52, רווח בר-סמך 95% של 0.79=2.92).

ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות בקווים המנחים לפיהן יש לשקול טיפול תרומבוליזה בחולים מתאימים עם דיסקציה של עורקי הצוואר.

Neurology, Oct 8, 2024

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן