במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם דיסקציה של עורקי צוואר וחשד לאירוע מוחי איסכמי, תרומבוליזה תוך-ורידית מובילה לשיפור בתוצאות התפקודיות, ללא עליה בסיכון לדימום תוך-גולגולתי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיסקציה של עורק צווארי אחראית לרבע מהאירועים המוחיים האיסכמיים במבוגרים צעירים. כעת הם ביקשו לבחון את היתרונות והחסרונות של תרומבוליזה תוך-ורידית בחולים שהתייצגו עם דיסקציה ספונטנית של עורק צווארי ותסמיני אירוע מוחי איסכמי חד.
ניתוח הנתונים מבוסס על ממצאי מחקר STOP-CAD הרטרוספקטיבי וכולל חולים עם דיסקציה ספונטנית של עורק צווארי בתוך יממה מתסמיני אירוע מוחי איסכמי חד. החולים סווגו לאלו שהופנו לתרומבוליזה תוך-ורידית ואלו שלא קיבלו טיפול זה. החוקרים בחנו את הקשר בין תרומבוליזה תוך-ורידית ובין עצמאות תפקודית לאחר 90 ימים (מדד Modified Rankin Scale של 0-2) והיארעות דימום תוך-גולגולתי תסמיני (אשר הוגדר כדימום תוך-גולגולתי המוביל להופעה חדשה או החמרת תסמינים נוירולוגיים בתוך 72 שעות מאבחנה של דיסקציה של עורק צווארי).
מדגם המחקר כלל 1,653 חולים ממדגם STOP-CAD המקורי שכלל 4,203 משתתפים. הגיל החציוני של המשתתפים עמד על 49 שנים, 35.1% היו נשים. מכלל המשתתפים במחקר, 512 (31%) הופנו לטיפול תרומבוליזה תוך-ורידית.
מהנתונים עולה כי טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית לווה בסיכויים גבוהים יותר לעצמאות תפקודית לאחר 90 ימים (יחס סיכויים מתוקן של 1.67, רווח בר-סמך 95% של 1.23-2.28), ללא עליה משמעותית בסיכון לדימום תוך-גולגולתי תסמיני (יחס סיכויים מתוקן של 1.52, רווח בר-סמך 95% של 0.79=2.92).
ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות בקווים המנחים לפיהן יש לשקול טיפול תרומבוליזה בחולים מתאימים עם דיסקציה של עורקי הצוואר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!