פגות קיצונית מלווה בסיכון מוגבר לקשיים מוטוריים בגיל ההתבגרות

מקור: Archives of Disease in Childhood

פגות קיצונית ללא שיתוק מוחין או ליקוי נוירו-התפתחותי חמור מלווים בשיעורים גבוהים יותר משמעותית של קשיים מוטוריים בגיל 12 שנים, בהשוואה ללידה במועד, כאשר מין זכר וגיל היריון מוקדם יותר הינם גורמים מנבאים בלתי-תלויים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Archives of Disease in Childhood. בילדים לו תועדה שכיחות גבוהה יותר של הפרעות מהספקטרום של אוטיזם והפרעת קשב/היפראקטיביות.

החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה בשבדיה במטרה לקבוע את שיעורי הימצאות קשיים מוטוריים משמעותיים, שאינם עקב שיתוק מוחין, בגיל 12 שנים בילדים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון בין אפריל 2004 ועד מרץ 2007 ולזהות גורמי סיכון ותחלואה נלווית.

מדגם המחקר כלל 268 ילדים עם היסטוריה של פגות קיצונית ללא שיתוק מוחין או ליקוי נוירו-התפתחותי חמור (גיל הריון ממוצע של 25 שבועות, 139 בנים), להם התאימו 196 ילדים בריאים שנולדו במועד (גיל היריון ממוצע של 39.5 שבועות, 112 בנים) ממדגם לידה בשבדיה, כולם השלימו הערכה מוטורית בגיל 12 שנים.

התפקוד המוטורי נבדק בגיל 12 שנים על-פי מדד MABC-2 (או Movement Assessment Battery for Children-Second Edition), כאשר קשיים מוטוריים משמעותיים הוגדרו כמדד באחוזון חמישי ומטה.

בגיל 12 שנים, בילדים עם היסטוריה של פגות קיצונית תועדו שיעורי הימצאות גבוהים יותר של קשיים מוטוריים, בהשוואה לאלו שנולדו במועד (30% לעומת 3%; יחס סיכויים מתוקן של 16.99, p<0.0001); ליקוי גדול יותר תועד בכל תחומי MABC-2, כאשר הסיכון הגדול ביותר תועד עם יכולת שיווי משקל (יחס סיכויים מתוקן של 26.38, p<0.0001).

בקרב ילדים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, מין זכר (יחס סיכויים מתוקן של 1.95, P=0.02) וגיל היריון מוקדם (יחס סיכויים מתוקן לכל ירידה של שבוע בגיל היריון, 2.02, p<0.0001) נקשרו באופן בלתי-תלוי עם קשיים מוטוריים משמעותיים.

בילדים שנולדו לפני 27 שבועות היריון עם קשיים מוטוריים תועדה שכיחות גבוהה יותר של הפרעות מהספקטרום של אוטיזם (23% לעומת 5%) והפרעת קשב/היפראקטיביות (37% לעומת 13%) בהשוואה לאלו ללא קשיים מוטוריים (P<0.0001).

רק 30-37% מההורים לילדים עם היסטוריה של פגות קיצונית דיווחו כי הילד סבל מהפרעות במוטוריקה גזה ו/או עדינה ורק 9.5% מהילדים קיבלו טיפול פיזיותרפי לאחרונה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות הערכות חוזרות של תפקוד מוטורי בילדים בסיכון גבוה לאורך שנים במטרה לזהות את הילדים הנדרשים להתערבויות.

Archives of Disease in Childhood, May 8, 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן