טיפול ראשוני באפינפרין לתוך הטובוס עשוי להיות עדיף בהחייאה ביילודים בחדר הלידה (J Pediatr)

מחקר חדש שפורסם ב-The Journal of Pediatrics הראה כי טיפול ראשוני באפינפרין לתוך הטובוס עשוי להיות עדיף במהלך החייאה ביילודים בחדר הלידה. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

מחקר חדש שפורסם ב-The Journal of Pediatrics הראה כי טיפול ראשוני באפינפרין לתוך הטובוס עשוי להיות עדיף במהלך החייאה ביילודים בחדר הלידה, שכן הוא הדגים שיעורים גבוהים יותר של ROSC (חזרה לסירקולציה ספונטנית) בהשוואה לאפינפרין IV ללא מתן של אפינרין לתוך הטובוס. עם זאת, לפי עורכי המחקר, אין לעכב מתן אפינפרין IV באותם תינוקות שאינם מגיבים לאפינפרין לתוך הטובוס שניתן קודם לכן, שכן כמעט מחצית מהתינוקות שקיבלו במחקר אפינפרין לתוך הטובוס קיבלו לאחר מכן אפינפרין IV לפני הגעה ל-ROSC.

המחקר היה מחקר נתונים רטרוספקטיבי של יילודים שעברו החייאת לב-חזה עם עיסויי חזה ואפינפרין בחדר הלידה מאוקטובר 2013 עד יולי 2020. הקבוצות שנבדקו סווגו על ידי דרך מתן האפינפרין הראשון שקיבלו. בסך הכל, 408 תינוקות עמדו בקריטריוני ההכללה של המחקר; מתוכם, 281 (68.9%) קיבלו אפינפרין לתוך הטובוס ו-127 (31.1%) קיבלו אפינפרין IV (בפעם הראשונה, כלומר ללא מתן אפינפרין לטובוס קודם לכן). קבוצת האפינפרין לתוך הטובוס כללה גם את אותם תינוקות שקיבלו לאחר מכן גם אפינפרין IV, כשמתן האפינפרין לתוך הטובוס לא הצליח להשיב את היילוד ל-ROSC.

ממצאי המחקר הראו כי ROSC הושג ב-70.1% לעומת 58.3% (adjusted risk difference 10.02; 95% CI 0.05-19.99) בקבוצת האפינפרין לתוך הטובוס לעומת התוך ורידי ללא מתן לתוך הטובוס, בהתאמה. ROSC הושג ב-58.3% מהמטופלים שטופלו באפינפרין IV בלבד, וב-47.0% באלו שטופלו עם אפינפרין לתוך הטובוס בלבד, כאשר 40.0% קיבלו אפינפרין IV לאחר מכן.

לתקציר המחקר 

J Pediatr. 2024 Aug:271:114058. doi: 10.1016/j.jpeds.2024.114058.

 

הערות עורך:

לפי מחקר זה יש הגיון לתת אפינפרין לתוך הטובוס עד אשר משיגים דרך לתת אפינפרין דרך הוריד. יתכן ובדרך זו נשפר את סיכויי ה-ROSC של הילודים הללו.

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן