מנתונים שהוצגו במהלך הכנס הווירטואלי מטעם ה-Congress of the Schizophrenia International Research Society עולה כי בעיות מוטוריות בילדים עשויות לבשר על מחלות פסיכיאטריות חמורות.
במסגרת המחקר אספו החוקרים נתונים אודות תפקוד מוטורי של משתתפים במחקר ABCD (Adolescent Brain Cognitive Development Study), אשר כלל 10,835 ילדים בגילאי 9-11 שנים מ-21 אתרים ברחבי ארצות הברית.
החוקרים מדווחים כי 27.6% מכלל הילדים דיווחו על לפחות סימן מוטורי אחד; כ-3% דיווחו על שניים סימנים מוטוריים ומעלה. הסימן המוטורי הנפוץ ביותר היה חוסר קואורדינציה, אשר תועד ב-19.3% מהמשתתפים. בנוסף, 8.8% מהמשתתפים דיווחו על עיכוב התפתחות מוטורית, 1.5% סבלו מאי-שקט פסיכו מוטורי ו-0.3% דיווחו על עיכוב פסיכו מוטורי.
החוקרים קבעו כי 4.6% מהמשתתפים ענו על הקריטריונים לאבחנת דיכאון, 2.6% ענו על הגדרת פסיכוזה ו-1.8% סבלו מדיכאון ופסיכוזה במקביל.
סימנים מוטוריים היו הרבה יותר נפוצים בילדים עם דיכאון ו/או פסיכוזה, בהשוואה לאלו שלא סבלו מהפרעות אלו; 45.8% מהילדים הללו דיווחו על לפחות סימן מוטורי אחד.
עיכוב בהתפתחות מוטורית וחוסר קואורדינציה תועדו בשיעורים דומים בחולים עם דיכאון ובאלו עם פסיכוזה. השיעורים היו גבוהים יותר בקרב חולים עם דיכאון וגם פסיכוזה, בהשוואה לאלו ללא הפרעות אלו.
מנגד, אי-שקט פסיכו מוטורי היה נפוץ יותר בקרב חולים עם דיכאון בלבד ובקרב אלו עם דיכאון ופסיכוזה, בהשוואה לאלו עם פסיכוזה בלבד. שיעורי עיכוב פסיכומוטורי היו גבוהים יותר בקרב חולים עם פסיכוזה בלבד, אך היו נמוכים יותר באלו עם פסיכוזה ודיכאון, בהשוואה לקבוצת הביקורת של משתתפים בריאים.
החוקרים גם בחנו את המשתתפים ללא אבחנה של הפרעה פסיכיאטרית אך עם סיפור משפחתי של דיכאון בלבד (28.9%), קרוב משפחה על תסמינים דמויי-פסיכוזה (0.6%), או היסטוריה משפחתית של דיכאון ופסיכוזה (1.8%).
למרות שגודל ההשפעה היה קטן יותר, תועד שיעור גבוה יותר של סימנים מוטוריים בקרב משתתפים עם סיפור משפחתי של מצבים אלו. שוב, החוקרים מצאו כי השיעורים היו גבוהים יותר בקרב אלו עם עיכוב התפתחות מוטורית והיו דומים באלו עם דיכאון ופסיכוזה. בנוסף, אי-שקט פסיכומוטורי נקשר עם דיכאון עם פסיכוזה ועם דיכאון ללא פסיכוזה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים מעידים כי הפרעות מוטוריות נפוצות כפליים בקרב חולים המפתחים פסיכוזה או דיכאון, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, רמז לכך שהפרעות מוטוריות עשויות לסייע בחיזוי הסיכון והצורך בהתערבות מוקדמת.
מתוך כנס SIRS
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!