שתיית אלכוהול כבדה בגיל צעיר מלווה בשינויים מבניים במוח (JAMA Psychiatry)

צריכת אלכוהול בגיל ההתבגרות מלווה בשינויים בשלמות מבנה החומר הלבן במוח, כך עולה מתוצאות מחקר מקרה-ביקורת חדש, שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לזהות שינויים בהתפתחות מבנה המוח של צעירים על-פי גיל תחילת צריכת אלכוהול ולבחון אם ההפרעה בולטת יותר במתבגרים בגיל צעיר יותר, בהשוואה למתבגרים בגיל מבוגר יותר.

החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת שכלל 451 משתתפים בגילאי 12-21 שנים ממדגם National Consortium on Alcohol and Neurodevelopment in Adolescence. כל המשתתפים השלימו לפחות שתי בדיקות DTI (Diffusion Tensor Imaging) ועד 5 ביקורי מעקב לאורך 4 שנים. משתתפים עם מדד Cahalan Score אפסי סווגו ככאלו שלא שתו אלכוהול או שתו אלכוהול בכמעט מעטה; אלו עם מדד גדול מ-1 בשני ביקורים עוקבים סווגו כשתיינים כבדים.

מהנתונים עולה כי 291 מתבגרים (64.5%, גיל ממוצע של 16.5 שנים, 48.4% בנים) לא שתו אלכוהול או שתו כמות מעטה בלבד ו-160 מתבגרים (35.5%, גיל ממוצע של כ-20 שנים, 53.8% בנים) סווגו כשתיינים כבדים.

מהממצאים עלתה השפעה מזיקה אפשרית של צריכת אלכוהול על התפתחות מיקרו-מבנה המוח עם עדות לירידה ב-Fractional Anisotropy בקרב צעירים ששתו אלכוהול בכמות רבה, בהשוואה לביקורות תואמות בגיל ומין (p=0.008). החוקרים זיהו קורלציה בין עקומת הירידה הנ”ל ובין מספר ימי שתיית אלכוהול מתחילת הביקור (P=0.008).

ניתוח סטטיסטי הדגים אינטראקציות בין אלכוהול וגיל לעקומת FA, עדות לכך שההפרעה במסילות החומר הלבן הייתה חמורה יותר בקרב מתבגרים צעירים יותר, בהשוואה למתבגרים בגיל מבוגר יותר. ההפרעה הבולטת ביותר תועדו באזור הברך והגוף של ה-Corpus Callosum, אזורים המתפתחים לאורך ההתבגרות.

ממצאי המחקר תומכים בסברה כי גורמים סביבתיים, דוגמת צריכת אלכוהול, עשויים להשפיע לרעה על התפתחות מסילות חומר לבן בגיל ההתבגרות.

JAMA Psychiatry. Published online December 30, 2020

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן