ניתוח עצב עשוי להשיב את התפקוד בילדים עם נגיף דמוי-פוליו (לידיעה במדסקייפ)

ניתוח העברת עצב בילדים עם שיתוק משנית ל-AFM (Acute Flaccid Myelitis), אשר לא הגיבו לשנה של טיפול רפואי, עשוי לסייע בהשבת התפקוד בחולים אלו, כך מדווחים חוקרים מלוס-אנג’לס. חלק מהחולים הללו חזרו להשתתף בפעילויות ספורט.

ד”ר מיטשל סרויה מלוס אנג’לס ניתח 15 מבין למעלה מ-20 ילדים שנבחנו במרכז הרפואי שלו ובחן את התוצאות בכלל הילדים הללו. מהנתונים לאחר ארבע שנות מעקב עלה כי בכל 15 הילדים הללו חל שיפור בתפקוד בעקבות ההתערבות הניתוחית.

החוקרים דירגו את תפקוד השרירים בסולם של 0-7 נקודות, כאשר מדד אפסי מעיד על התפקוד הגרוע ביותר ומדד של 7 נקודות מעיד על התפקוד הטוב ביותר. הם מצאו כי המספרים עלו לאחר ההתערבות הניתוחית בילדים אלו. לאורך המעקב אחר 12 מבין 15 הילדים זוהה שיפור ממוצע במדדים של 1+ בכתף, 2+ במרפק ו-2.5+ בכף היד ושורש כף היד.

חשוב מכך, החוקרים ניסו לבחון אם ניתן לנבא  אילו חולים הינם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר ליהנות מהתועלת של ניתוח העברה עצבית. הם השוו את מדדי כוח השרירים בתחילת המחקר ולאחר שלושה חודשים מהופעת השיתוק בכדי להבחין בין חולים עם החלמה ספונטאנית ואלו בהם סיכוי גבוה יותר לדרישה לניתוח.

הילדים בהם סיכוי גבוה יותר לתוצאות טובות באופן ספונטאני היו אלו בהם תועדה הכפלה של המדדים לאחר שלושה חודשים. לכן, אם המדד המשולב השתפר מ-15 ל-30, לדוגמא, אזי הצפי היה כי הם יתאוששו ללא צורך בהתערבות ניתוחית.  עם זאת, באלו עם מדדים שנותרו ללא שינוי או עם שיפור קל בלבד תועד סיכוי גבוה לדרישה להתערבות ניתוחית.

כאשר החוקרים בחנו את הקבוצה לאחר 9 חודשים, 12 חודשים, או 15 חודשים, הם מצאו כי לא חל שיפור ספונטאני במצבם. הם מדגישים כי אין הדבר אומר כי הם לא ימשיכו להתאושש לאחר שלושה חודשים, אלא שההחלמה תהיה לא-מלאה (ללא התערבות ניתוחית).

החוקרים מדגישים כי לא מדובר רק בשיפור של המדדים, שכן תועד גם שיפור ניכר בפעילויות היומיומיות.

קיים הבדל בהיקף החזרה לתפקוד של הילדים. באלו שהיו משותקים לפרק זמן קצר יותר ואלו בהם העצבים שנתרמו היו חזקים יותר, תועדה נטיה לתוצאות טובות יותר.

החוקרים מציינים כי ניתוחי העברת עצב אינם מושלמים, לא מדובר בפרוצדורה הפועלת כנגד הזיהום הנגיפי ואין נסיגה מלאה של ה-AFM. עם זאת, בילדים בהם לא חל שיפור עם טיפול רפואי קונבנציונאלי, ניתוח זה עשוי להיות הסיכוי הטוב ביותר להביא לשיפור תפקודי.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן