השכמות ליליות תכופות מלוות בבעיות התנהגותיות ורגשיות בילדים קטנים (Sleep Med)

חוקרים מצרפת מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השכמות ליליות קבועות בילדים בגילאי 2-5 שנים מלוות בתסמינים רגשיים, היפראקטיביות/הפרעות קשב והפרעות התנהגות כאשר הילדים מגיעים לגיל גן חובה.

החוקרים בחנו את הקשר בין השכמות ליליות ובין הפרעות התנהגות אפשריות במדגם שכלל 1,143 ילדים (כ-47% בנות) מצרפת. מדדים להערכת השכמות ליליות של הילדים כולל גורמים דוגמת הירדמות ונוכחות הורים וזמני שינה לא-סדירים נאספו בגילאי 2, 3 ו-5-6 שנים, על-בסיס שאלונים להורים.  עוד בחנו החוקרים הפרעות התנהגות, תסמינים רגשיים, בעיות ביחסים עם עמיתים, התנהגות אנטי-סוציאלית והפרעות קשב/היפראקטיביות.

החוקרים מדווחים כי 78% מהילדים סווגו תחת קטגוריית השכמות ליליות נדירות ו-22% תחת השכמות ליליות נפוצות.

בקרב ילדים בקבוצת השכמות לילה נפוצות, בהשוואה לאלו בקבוצה המקבילה, תועד סיכון גבוה כפליים לתסמינים רגשיים, סיכוי גבוה פי 1.5 להפרעות התנהגות או הפרעות קשב/היפראקטיביות בגילאי 5-6 שנים, לפני תקנון להתנהגות בגיל שנתיים. עם זאת, לאחר שנלקחו בחשבון משתנים העשויים להשפיע על הקשר הנ”ל, רק הקשר עם תסמינים רגשיים נותר מובהק סטטיסטית.

החוקרים זיהו נתונים נוספים אותם יש לבחון כאשר חושדים כי ילד עשוי לספק מהפרעות קשב מסוימות, עם הזדמנות להתחיל התערבות בשלב מוקדם עוד יותר, דבר המלווה בסיכויי הצלחה גדולים משמעותית.

הקשר בין השכמות ליליות ובין הפרעות התנהגות אינן מובן מאליו ועשוי להעיד כי לבעיות אלו מכנה משותף ככל הנראה, הפרעה בבקרת תהליכים עצביים דבר המסביר מדוע גם אלו עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות יכולים לשמור על ריכוז רב במצבים מסוימים ולא יכולים להתרכז במצבים אחרים.

Sleep Med 2017

לידיעה  במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן