בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic Arthritis) שקיבלו טיפול ביולוגי תועדו שיעורים נמוכים יותר של אירועים קרדיווסקולאריים תמותה קרדיווסקולארית או מכל-סיבה, אך לצד סיכון מוגבר לאשפוזים עקב זיהומים, בהשוואה לאלו תחת טיפול בתרופות קונבנציונאליות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Rheumatology.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים ממאגר רשומות רפואיות ממוחשבות בטאיוואן להערכת ההשפעות הקרדיווסקולאריות של טיפולים סיסטמיים לדלקת מפרקים פסוריאטית בחלים אסיאתיים. החוקרים זיהו 2,383 חולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית אשר טופלו לפחת בתכשיר DMARD אחד וסיווגו אותם לשתי קבוצות: 1,190 חולים תחת טיפול ביולוגי ו-1,193 חולים תחת טיפול קונבנציונאלי.
משך המעקב הממוצע עמד על 5 שנים.
התוצאים העיקריים כללו סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כולל אירוע מוחי, אוטם לבבי, תמותה קרדיווסקולארית ורה-וסקולריזציה כלילית; תוצאים משניים כללו את שיעורי התמותה מכל-סיבה, תמותה קרדיווסקולארית, אשפוזים עקב זיהום, אבחנה חדשה של סוכרת ואבחנה חדשה של ממאירות.
מהנתונים עולה כי שיעורי ההיארעות של סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים היה נמוך יותר משמעותית בזרוע הטיפול הביולוגי לעומת טיפול קונבנציונאלי (יחס סיכון של 0.65, p=0.032).
בחולים בזרוע הטיפול הביולוגי תועד גם סיכון נמוך יותר לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 0.44, p<0.001) ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם (יחס סיכון של 0.54, p=0.023) בהשוואה לאלו תחת טיפול קונבנציונאלי.
עם זאת, הסיכון לאשפוזים עקב זיהום היה מוגבר משמעותית בחולים תחת טיפול ביולוגי לעומת אלו תחת טיפול קונבנציונאלי (יחס סיכון של 1.45, p<0.001).
ההשפעה המגנה של טיפול ביולוגי מפני אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים ותמותה הייתה בולטת יותר בחולים צעירים יותר ובאלו שאינם נוהגים לשתות אלכוהול.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית ייתכן ערך מוסף לטיפול בתרופות ביולוגיות וכי תתכן תועלת לטיפול אגרסיבי במחלת המפרקים.
Rheumatology, Oct 13, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!