מנתונים שפורסמו בכתב העת International Journal of Obesity עולה כי לחשיפה לקור השפעה זניחה על הוצאה אנרגטית וחסרת השפעה על הצריכה האנרגטית ולכן אינה מהווה התערבות יעילה לשיפור משקל הגוף במבוגרים עם השמנה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיים עניין גובר בשימוש בחשיפה לקור כגישה אפשרית להפחתת משקל הודות להשפעתה להגברת ההוצאה האנרגטית ויצירת מאזן אנרגיה שלילי. כעת הם בחנו את ההשפעות של חשיפה מתונה לקור על ההוצאה האנרגטית, צריכת אנרגיה ובקרת תאבון ב-29 נשים (גיל ממוצע של 27.6 שנים) ו-18 גברים (גיל ממוצע של 31.5 שנים) עם השמנה, אשר הקפידו על שני מפגשי אימון גופני בני שלושים דקות בכל שבוע.
המשתתפים השלימו שני מפגשים במשך 90 דקות – אחד בטמפרטורה של 10 מעלות צלזיוס ואחד בטמפרטורת החדר – בסדר אקראי ובמרווח של לפחות שבועיים בין שני המפגשים. מנה יחידה של חשיפה לקורה כללה לבישת חליפה נוזלית בה זרם נוזל נוגד-קפאון מדולל. במסגרת המחקר הושלמה הערכה של התחושה/נוחות תרמית, דרגת תאבון סובייקטיבית (באמצעות מדד VAS), הוצאה אנרגטית (באמצעות קלורימטריה עקיפה) וצריכת אנרגיה עם תפריט מזון תקף שחישב את סך צריכת המזון; דגימות דם נבחנו להערכת חלבונים הקשורים בתאבון.
בהשוואה לחשיפה לטמפרטורת החדר, חשיפה לקור לאורך 90 דקות הובילה לעליה של 18% בהוצאה אנרגטית, בעיקר בשל חמצון מוגבר של גלוקוז; ירידה משמעותית בטמפרטורת העור (33.0 מעלות צלזיוס לעומת 24.5 מעלות צלזיוס, בהתאמה, P<0.001) וירידה בתחושת הנוחות התרמית.
תועדה צריכת אנרגיה מוגברת במהלך ארוחת הצהריים לאחר ההתערבות, בפרט עקב צריכת פחמימות וחלבונים, אם כי הצריכה פחתה בשאר היום. עוד דווח על ירידה ברמת לפטין ועליה ברמת GLP.
לא תוארו שינויים משמעותיים בתחושת תאבון סובייקטיבית, דוגמת רעב, רצון לאכול ותחושת מלאות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר אינם תומכים בתועלת של חשיפה לקור כאמצעי לשיפור משקל הגוף במבוגרים עם השמנה.
Int J Obesity, June 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!