מה בין פעילות גופנית בילדות ובין נפח המוח? (JAMA Netw Open)

הגדלת היקף פעילות גופנית בילדות מאוחרת מלווה בעליה בנפח המוח באזורים המעורבים בתפקוד קוגניטיבי, יכולת רגשית, למידה ותחלואה פסיכיאטרית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.

החוקרים בחנו נתונים אודות 1,088 ילדים (52% בנות) ממחקר Generation R Study, מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה בן ארבע שנים מרוטרדם, הולנד. בגיל 10 שנים, הילדים והמטפלים דיווחו על דרגת הפעילות הגופנית של הילדים ומעורבות בפעילויות ספורט.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את השינויים בנפח המוח של המשתתפים במחקר באמצעות בדיקת MRI בגילאי 10 שנים ו-14 שנים.

מהנתונים עולה כי כל עליה של שעה של השתתפות בספורט בשבוע לוותה בשינוי גדול יותר של 64 ממ3 בנפח המוח באזור חומר אפור תת-קורטיקלי (p=0.04). כל עליה של שעה בפעילות גופנית כוללת לוותה בשינוי גדול יותר של 154 ממ3 בכלל החומר הלבן (p=0.02).

מניתוח הנתונים עלה כי סך פעילות גופנית מכל סוג (p=0.03) ודיווח של הילדים על משחק מחוץ לבית (p=0.01) לוו בנפח גדול יותר של האמיגדלה לאורך הזמן.  עוד זוהה קשר בין סך הפעילות הגופנית כפי שדווח ע”י הילדים ובין עליה בנפח ההיפוקמפוס (p=0.02).

החוקרים מסכמים וכותבים כי פעילות גופנית הינה אחת החשיפה הסביבתיות המבטיחות ביותר להן השפעה חיובית על המצב הבריאותי לאורך החיים. הממצאים מצטרפים לעדויות קודמות המדגישות את התועלת הנוירו-התפתחותית של פעילות גופנית על מבני האמיגדלה והיפוקמפוס.

JAMA Netw Open, Oct 5, 2023

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן